PDD הוא שם כולל למספר הפרעות הנכללות ברצף האוטיסטי הנעה בין אוטיזם חמור וניתוק מהסביבה, לתפקוד גבוה שמאפשר השתלבות מסוימת בחברה. בעבר, ילדים שסבלו מקשיים בתקשורת בינאישית והתקשו להשתלב בחברה, היו נדחקים לשוליים בלא מענה, אך כיום קשיים אלו מוכרים כהפרעה שניתן לתמוך בה ולשפר את תנאי החיים של הלוקים בה
מה גורם להפרעה? אילו קשיים נכללים תחתיה? כיצד ניתן לטפל בה? התשובות במאמר.
PDD היא הפרעת התפתחות רחבה (PERVASIVE DEVELOPMENTAL DISORDER) והיא כוללת קשת של הפרעות שנכללות תחת ההגדרה של הרצף האוטיסטי.
הפרעה התפתחותית רחבת היקף מאופיינת בפגיעה במספר תחומי התפתחות ובהם: קשיי תקשורת, התנהגויות סטריאוטיפיות, תחומי עניין מצומצמים, פגיעה משמעותית במיומנויות חברתיות, במיומנויות תקשורתיות ובגמישות.
PDD מכיל עוצמות שונות של פגיעה, כאשר הוא יכול לנוע בין אוטיזם חמור, בו הפרט אינו מקיים קשרים בינאישיים כלל, אינו רוכש שפה, מסתגר בתוך עולמו ומנותק מהסביבה, לבין הופעות קלות יותר בהן הפרט רוכש שפה מצליח להשתלב ברמה מסוימת בחברה, אך סובל מקשיים בהבנת אינטראקציות חברתיות, בהתמודדות חברתית וביצירת קשרים.
ההערכה כי היא כי השכיחות של PDD היא 60-70 לכל 10,000 איש באוכלוסייה.
כ- 1 מתוך 44 ילדים זוהה עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, כאשר השכיחות גדולה פי 4 בקרב בנים מאשר בקרב בנות.
נראה כי לא קיימת הסכמה גורפת לגבי מה שגורם להתפתחות של הפרעת אוטיזם, הדבר נכון גם לגבי PDD.
חוקרים רבים מאמינים שרמות שונות של הפרעות מוחיות-נוירולוגיות משחקות תפקיד, חלקן גנטיות. אפשרויות אחרות כוללות שימוש בתרופות במהלך ההיריון, מצבים רפואיים אחרים הקיימים בלידה, זיהומים ויראליים במהלך ההיריון או בינקות, והפרעות כרומוזומליות.
ישנן השערות לגבי הקשר בין חיסונים להפרעות על הספקטרום האוטיסטי, אלו לא הוכחו בצורה מובהקת.
מרבית הילדים הסובלים מ-PDD יאובחנו בילדות המוקדמת – בדרך כלל בגילאי שנה וחצי עד שלוש.
יחד עם זאת, הורים רבים לילדים המתמודדים עם PDD מתארים כי זיהו קשיים מסוימים בתקשורת הבין אישית כבר בשבועות חייו הראשונים של התינוק, למשל שהם לא יצרו קשר עין ונראה היה כי הם מגלים עניין מועט ביותר בהוריהם.
אבחון PDD נערך בדרך כלל כאשר ההורים, צוות הגן או טיפת חלב מזהים כי התפתחותו המוטורית, השפתית, הרגשית והתקשורתית של הילד אינה תואמת את המצופה ממנו על פי גילו.
למשל, הם עשויים לדווח על עיכובים בהתפתחות המוטורית והתפקודית (זחילה והליכה, אכילה עצמאית, גמילה מחיתול) על היעדר עניין בסביבה, אדישות או ניסיון להימנע מאינטראקציות בין אישיות, ועל דפוסי תנועה והתנהגות מוזרים כהתנדנדות, הטחת הראש בעריסה או נשיכה עצמית.
אבחון PDD יכלול איסוף מידע מההורים על התפתחותו של הילד בהיבטים הרגשיים, הקוגניטיביים, המוטוריים וההתנהגותיים, ותצפית ישירה בהתנהגותו של הילד.
ככל שהאבחון נעשה בגיל מוקדם יותר, כך יש סיכוי רב יותר להתאים לילד התערבות טיפולית שיכולה לקדם את כישוריו בתחומי ההתפתחות השונים, ולהביאו לרמה גבוהה יותר של תפקוד בסביבה נורמטיבית.
האבחנות הקליניות הנכללות תחת PDD:
הנקרא גם אוטיזם קלאסי. מתקיים מלידה. חלק קטן מן הלוקים בתסמונת יוגדרו כבעלי “רמה תפקודית גבוהה” ויהיו בעלי אינטליגנציה גבולית או אפילו תקינה,כ-80% מן הלוקים בתסמונת יסבלו גם מפיגור שכלי.
התפתחות תקינה במהלך השנה וחצי הראשונות לחיים, לאחריהן הופעה של תנועות סטריאוטיפיות, חזרתיות, עצירה בגידול התקין של היקף הראש, הופעת הפרעה התפתחותית נרחבת. התסמונת פוגעת כמעט אך ורק בבנות.
היא תסמונת נדירה, הדומה מבחינות רבות לתסמונת האוטיזם הקלאסי אך לא מופיעה מלידה (הילד מתפתח בקצב תקין לגילו במשך 2-10 שנים, ורק לאחר מכן מתחילה התדרדרות הדרגתית בכמה או בכל התחומים המוכרים ל-PDD).
נחשבת כקלה על הספקטרום ההפרעות האוטיסטיות, הלוקים בה מאופיינים ברמת אינטליגנציה ושפה תקינות, כאשר הפגיעה העיקרית היא בתפקוד חברתי.
שם כולל למגוון תסמונות נדירות יותר שלא זכו להגדרה אבחנתית נפרדת.
האוטיזם לכשעצמו איננו תסמונת הניתנת לריפוי, אך מומלץ לאתר את התסמונת מוקדם ככל שניתן על מנת שההתערבות הטיפולית תהיה אפקטיבית יותר ותסייע לילד בקידום היכולות התקשורתיות שלו ובהשתלבות שלו בחברה.
הטיפול באוטיזם משלב היבטים שונים, כאשר חשוב שהמטופל יקבל תמיכה ברמה מערכתית: הן ברובד הקוגניטיבי-שפתי, הן ברובד המוטורי והן ברובד הרגשי.
בטיפול CBT יקבל מטופל כלים לסגל התנהגויות מקדמות או מותאמות יותר ולסגל דרכי תקשורת פתוחות והדדיות יותר. המטפל שואף מתוך עולמו של המטופל לייצר גיוון ושונות בתוך התהליך הטיפולי. לעיתים, בהתאם לרמת התפקוד המוצגת, יעשה גם שילוב של חלק קוגניטיבי בו תבחן הפרשנות של העולם והאפשרויות לייצר גמישות גם מולה.
אחת הבעיות העיקריות בקשת האוטיסטית היא קשיי התקשורת, טיפול של קלינאי תקשורת עשוי להוות בשביל ילדים רבים את הגשר המאפשר יצירה של תקשורת, התקדמות ברכישת שפה בפרט ויכולת ביטוי באופן כללי.
בשלב הראשון יעריך קלינאי התקשורת את פוטנציאל התקשורת של כל ילד, האם יש לו כוונות התקשורתיות? האם הוא מנסה להביע את עצמו אך אינו מובן? האם יכולות להיות צורות תקשורת אפקטיביות יותר עבורו?
בשלב הבא יסייע הקלינאי לילד לקבל כלים לתקשורת ורכישת שפה בהתאם ליכולותיו, ילדים שאינם יכולים לרכוש שפה יעבדו עם תקשורת חלופית כמו סימני ידיים, מכשירי הקלטה ועוד.
ההפרעה האוטיסטית מאופיינת בעיקר בפגיעה ביכולת התקשורת המילולית, כאשר בטיפול באמנות ניתן לתקשר באמצעים אחרים גם ללא השימוש במילים. ניתן להתאים לכל ילד חומרים באופן אינדיבידואלי בהתאם ליכולות ולעניין (ציור, פיסול, צילום וכד’).
המטפל יכול להבין את הסמלים החבויים בתוך היצירה, ולהבין לעומק דברים מעולמו הפנימי של המטופל שלא היה נחשף במילים.
מתוך שלל האמצעים לטיפול באומנויות, גם טיפול במוסיקה נחשב מתאים מאד למטופלים אוטיסטים, כאשר מוסיקה ואינטונציה של שירה יכולים לחדור בצורה טובה ואף להשרות רוגע על המטופל.
הורות לילד עם PDD יכולה להיות מאתגרת, הן ברמת הטיפול בילד והן ברמת החוויה האישית המלווה לרוב בתסכול ובכאב. הדרכת הורים מיועדת הן לתמיכה בתהליך האישי של ההורה והן למתן כלים להתמודדות עם התהליך של ילדם.
בשלב הראשון יקבלו ההורים מידע לגבי ההפרעה, שליטה בידע המקצועי מסייעת להפחית את הלחץ ממנו סובלים ההורים, מעצימה את תחושת היעילות העצמית וכן תורמת לפעילויות חיוביות עם הילד.
בשלב הבא יקבלו ההורים כלים להתמודדות מול הילד בחיי היום יום ולתמיכה בו בהקשר הטיפולי.
המעורבות ההורית בתוכנית הטיפולים שעובר הילד היא רצויה ואף הכרחית, לעתים זו הדרך בה ניתן להגיע להישגים מרשימים וזאת כיוון שרוב שעות הערות נמצא הילד עם הוריו ולא עם המטפל שלו.
PDD (הפרעת התפתחות רחבה) היא כוללת מגוון רחב של הפרעות על הקשת האוטיסטית, המתבטאת בקשיים בתקשורת ובהתנהגות.
תחת הכותרת PDD מאובחנים אוטיזם, תסמונת רט, תסמונת אספרגר ו-PSS-ONS, כאשר מתקיימות עוצמות שונות של פגיעה, הנעות בין אוטיזם חמור, בו הפרט אינו מקיים קשרים בינאישיים כלל לבין הופעות קלות יותר בהן הפרט רוכש שפה ומצליח להשתלב ברמה מסוימת בסביבה.
PDD אינה הפרעה שניתנת לריפוי, אך מתקיימות מספר שיטות טיפול שעשויות לסייע בפיתות יכולות לשיפור התקשורת וההתנהגות ובכך קיום חיי יום יום מלאים ועצמאיים יותר.
ב”מכון חיבורים” קיים צוות מטפלים מומחים שיכולים לסייע בחיזוק ולמידה של מיומנויות התומכות במאובחנים על הרצף האוטיסטי. במסגרת הטיפול במכון, אנו מקנים למטופל כלים לפיתוח ההיבטים הקוגניטיביים והרגשיים, ולרכוש כלים יעילים יותר לאינטראקציות חברתיות. ולהורים הדרכה וליווי מקצועי.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
