גיל ההתבגרות: איך לעזור להם לעבור אותו בשלום?

תוכן עניינים

גיל ההתבגרות מלווה בשינויים פיזיים ורגשיים בקרב ילדינו ותפקידנו כהורים בתקופה זו הוא קריטי ומאתגר. בואו להכיר מקרוב את המאפיינים של גיל ההתבגרות וכיצד לעבור את התקופה הסוערת.

גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה התפתחותית מרכזית וסוערת של מעבר מהילדות לבגרות. שינויים רבים חלים בכל תחום התפתחות: בתחום הקוגניטיבי, בתחום הרגשי וכמובן בתחום הגופני. גיבוש הזהות העצמית לא מתחילה ולא מסתיימת בגיל ההתבגרות, אך גיל ההתבגרות הוא השלב העיקרי בגיבוש הזהות, שיאו של תהליך ההבניה של הזהות עצמית ונפרדת מההורים – והוא מושפע מהסביבה הפיזית, הרגשית והחברתית. להורים יש משמעות חשובה מאוד (גם) בשלב זה, הכרחי להבין שלמרות העצמאות (ואף הכעס) שהילדים המתבגרים עשויים לבטא, הם עדיין תלויים בהורים וזקוקים לסביבה בטוחה ותומכת.

הטענה הרווחת היא שגיל ההתבגרות מתחיל עם העשור השני לחיים, אך אין הסכמה לגבי מתי הוא מסתיים. יש נטייה להתייחס לסיומו בגיל 18, עם הגיוס לצבא (בארץ) או היציאה ללימודים בקולג’ (בארה”ב). בגיל זה גם נעשים שינויים משפטיים במעמדם של הילדים והילדות ולפי הגדרת החוק הם הופכים לבוגרים. גיל 18 הוא גיל נוח לקביעה שרירותית של סיום גיל ההתבגרות ומעבר לבגרות, אך מחקרים עדכניים מציעים שמאפייני גיל ההתבגרות בחברה המערבית נמשכים גם לתוך העשור השלישי לחיים, ומתייחסים בייחוד אל הגילאים 18 עד 25 (ואף עד 30) כאל תקופה של “בגרות מתהווה” – תקופה של חקירה ושינוי, בחינת האפשרויות הקיימות, רכישת השכלה והכשרה לקראת עולם העבודה הבוגר, התנסות בחיים עצמאיים, ביסוס יחסים בין-אישיים והמשך פיתוח וליטוש הזהות האישית.

מאפיינים מרכזיים

גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים מהירים ומשמעותיים בתחום הקוגניטיבי, בתחום הרגשי ובתחום הגופני. חלה התפתחות משמעותית בתהליכי החשיבה – היכולת לעבד מידע מתייעלת, יכולות החשיבה הלוגית והחשיבה המופשטת משתפרות ומאפשרות חקירה של תהליכים ושל מוסכמות חברתיות, התבוננות ביקורתית ולעיתים התמרדות ויציאה כנגד מנהגים משפחתיים או נורמות חברתיות – זהו שלב חשוב בפיתוח שיקול הדעת המוסרי והיכולת לקבל החלטות שקולות. אריק אריקסון הציע שהמשימה המרכזית של גיל ההתבגרות היא לבנות זהות אישית, תוך התנסות בתפקידים חברתיים שונים ואינטראקציה עם הסביבה, ולפתח תחושת אוטונומיה ומסוגלות. חשיבותם של הקשרים החברתיים ניכרת מאוד בגיל ההתבגרות. כחלק מתהליכי רכישת הזהות וביסוס העצמאות והנפרדות, המתבגרים והמתבגרות מתנסים בקשרים בעלי אופי שונה, מתרגלים מיומנויות חברתיות ולומדים לפתח קרבה ואינטימיות. הם עשויים להיות רגישים מאוד לדחייה ולעשות מאמצים גדולים כדי להיות חלק מהקבוצה החברתית ולהרגיש שייכות, לעיתים תוך התנהגות מסוכנת או פגיעה בעצמי או באחר. במקרה כזה חשובה מאוד התערבות ההורים והצבת גבולות ברורים.

גם בתחום הגופני חלים שינויים מהירים – צמיחה מהירה לגובה, שינויים בקול, הופעת שיער גוף וסממני מיניות, בשילוב עם הרגישות החברתית הגבוהה ועלייה במידת העניין במיניות ובמערכות יחסים, יכולים לעיתים להביא למבוכה ולבלבול, ובמצבים קיצוניים לבושה ולפגיעה בדימוי העצמי. בשלב זה גם עולה שאלת הזהות המינית והמגדרית – בני ובנות נוער מתחילים-ות לחקור את המיניות שלהם-ן ויש חשיבות גדולה לשיח פתוח וחיובי במסגרת המשפחה בנושאי מגדר, משיכה מינית, מיניות בריאה, אוננות, פנטזיה מול מציאות, הסכמה ורצון, ואמצעי מניעה.

יחסים עם ההורים – בין עצמאות לתלותיות

מצד אחד המתבגרים הופכים לעצמאיים יותר ויותר – הם אחראיים על לוחות הזמנים שלהם,  עוזרים לעיתים עם האחים-ות הקטנים ובמטלות הבית, החשיבה שלהם הופכת בוגרת יותר ובהתאם תחושתם היא שהם ״כבר גדולים ויכולים להחליט לבד״. עם זאת, להורים עדיין יש תפקיד חשוב בהצבת גבולות ובשמירה על הביטחון הפיזי והרגשי של המתבגרים. במהלך המאבק שלהם לעצמאות, עלולים המתבגרים להרגיש שההורים מגבילים אותם יתר על המידה, לא סומכים עליהם או מתייחסים אליהם כמו אל ילדים קטנים. פטר בולס התייחס לשלב זה כתהליך של אנדיווידואציה שניה (הראשונה, ע״פ מאהלר, מתרחשת בגילאי חצי שנה עד שלוש – אז מפנים הפעוט שהוא נפרד מאימו ומתחיל לחקור את העולם סביבו). גם בגיל ההתבגרות המטרה ההתפתחותית היא להיפרד מהיחסים הראשוניים והתלותיים עם ההורים, ולייצר זהות אינדיווידואלית ועצמאית. רכישת העצמאות יכולה לבוא לידי ביטוי בלבוש או בהופעה החיצונית ולעיתים בהתנהגות שעשויה להתפרש כמתריסה או כמתנגדת. תהליך זה עלול ליצור קונפליקטים עם ההורים, שלא תמיד אוהבים את ביטויי העצמאות הללו ועשויים להטיל מגבלות ואפילו עונשים על בני-ות הנוער ולייצר מעגל של תקשורת לקויה שבה הם נאבקים על עצמאותם, ולכן מתווכחים ומורדים בהורים. במצבי קיצון, כאשר הנער-ה לא מצליחים לפתור את הקונפליט בינם לבין סביבתם בצורה יעילה, מאבק זה עלול להסלים ולפגוע בתפקודו-ה של המתבגר-ת בכל תחומי החיים. עוד על מרדנות בגיל ההתבגרות ניתן לקרוא במאמר “מרד נעורים: קשיי תקשורת וחציית גבולות אצל מתבגרים“.

חשוב להבדיל בין סמכות לבין סמכותנות. המתבגרים זקוקים לדמויות הוריות יציבות ועקביות שינחו ויציבו גבולות, אך גם שיהיו גמישות ורגישות לסיטואציה, יתעניינו בעולם הפנימי של המתבגרים-ות, יהוו מקום בטוח לביטוי של רגשות נעימים ולא נעימים, ויתנו מענה לצרכים הרגשיים שלהם. גישה סמכותנית, נוקשה ובלתי מתגמשת מצד ההורים עלולה ליצור תחושת תיסכול, חרדה וחוסר אמון אצל המתבגרים-ות, להתפרצויות זעם ולהתנהגויות פוגעניות ואגרסיביות. סגנונות הורות סמכותניים נקשרו להערכה עצמית ירודה של מתבגרים, לחוסר הסתגלות רגשית ולתוקפנות. מכיוון שגיל ההתבגרות הוא שלב קריטי בגיבוש האישיות, זהו גם השלב שבו עשויות להתפתח הפרעות אישיות והפרעות רגשיות – לכן במקרה של דאגה לתפקודו והסתגלותו של המתבגר מומלץ מאוד להיעזר בהדרכת הורים.

“אמא אני רעב” – רעב מוגבר, אכילה רגשית וההקשר המשפחתי

הגדילה והשינויים המסיביים בגוף, ביחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית והמינית המואצת בגיל ההתבגרות, דורשים הרבה אנרגיה ויכולים להביא לתחושה ש”הילד-ה כל הזמן רעב-ה!”. כדאי לזכור שגם הרגלי אכילה נכונים מתבססים במהלך הילדות וההתבגרות, ולהשתדל להקפיד על תזונה מגוונת ומאוזנת וכן על פעילות גופנית. הדרך הטובה ביותר להנחיל הרגלים אלו (ואחרים) לילדינו היא ע”י מודלינג – הדגמה של התנהגויות רצויות באופן עקבי ורציף, וזאת תוך כדי הקשבה לצרכים של הילד-ה וגמישות שתאפשר היענות לצרכים אלה.

בנוסף לתיאבון המוגבר באופן טבעי בגיל ההתבגרות, סערת הרגשות, המתח והלחץ שמאפיינים תקופה זו יכולים גם הם להשפיע על דפוסי האכילה של המתבגרים. מתבגר-ת שנמצאים בסביבה שלא מאפשרת ביטוי של רגשות או שאינם מיומנים בזיהוי ובביטוי רגשות, עלולים להדחיק ולדכא רגשות שנתפסים כמאיימים או כמציפים מידי. מחקרים מצביעים על כך שלקושי בוויסות רגשות ולדיכוי רגשות, בנוסף להשפעות חברתיות ולימודיות, יכולות להיות השפעות על התנהגויות אכילה, ושהשפעת תחושת לחץ על אכילה לא בריאה עשויה להתחיל כבר בגיל 8-9.

במקרי קיצון, קשיים בוויסות רגשי בצירוף עם השינויים שחלים בגוף בתקופת ההתבגרות, חוסר הביטחון בדימוי הגוף והרצון להשתלב בחברה, עשויים להתפתח להפרעת אכילה. גם במקרה זה על ההורים להיות ערניים וקשובים למתבגרים-ות ולשינויים שחלים בהתנהגותם-ן. כאשר עולה חשד, חשוב לנהל שיח פתוח עם המתבגר-ת ולהעלות את נושא האכילה הבריאה, דימוי הגוף החיובי והסכנה שבהפרעות אכילה. הפרעות אכילה הן הפרעות סבוכות שמשפיעות עליהם וגם על כל הסביבה הקרובה, במקרה של חשד בהפרעת אכילה או בהפרעה רגשית, חשוב לפנות לטיפול ולייעוץ מקצועי. הטיפול נעשה גם בתחום הרגשי וגם בתחום התזונתי, ומשלב את המשפחה, את הסביבה הקרובה ואת המתבגר-ת עצמו-ה.

גיל ההתבגרות אצל בנים ואצל בנות

במהלך גיל ההתבגרות בני ובנות נוער נבדלים זה מזו בהערכה העצמית ובתפיסת דימוי הגוף. בהתאם לחברה שבה המתבגרים-ות גדלים-ות ותפקידי המגדר הנהוגים בתרבות המערבית, בנים נוטים לדווח על בטחון עצמי והערכה עצמית גבוהים יותר מבנות (שכן זו נחשבת תכונה ״גברית״ בתרבויות המערב). מערכות יחסים בין בנים נוטות יותר להיות מאופיינות במצבי תחרות, כוח, התרגשות וקונפליקט, בעוד בנות נוטות יותר לפתח מערכות יחסים של אינטימיות, תמיכה, חשיפה עצמית והרהור משותף.

גם דימוי הגוף של מתבגרים ושל מתבגרות מושפע מהסביבה החברתית ומהנורמות הנהוגות בה. מתבגרות מדווחות על חוסר שביעות רצון מגופן יותר ממתבגרים ונראה שהן פגיעות יותר ליחס שלילי כלפי המראה החיצוני ומבנה הגוף שלהן. יותר מתבגרות ממתבגרים מציגות רמות גבוהות של מתח מופנם שיכול לבוא לידי ביטוי בסימפטומים של חרדה, דיכאון והפרעות אכילה. עם זאת, גם המתבגרים עסוקים מאוד בדימוי הגוף שלהם וביחסים החברתיים, והם נוהגים להחצין את המתח שבו הם שרויים בעזרת התנהגויות תוקפניות, דומיננטיות ואנטי-חברתיות, בייחוד במשפחות שמתייחסות להתנהגות אגרסיבית כמקובלת כשהיא מבוצעת ע״י בנים וגברים ולא מקובלת כשהיא מבוצעת ע״י בנות ונשים.

טיפים להורים למתבגרים

הורות בכלל, והורות למתבגרים-ות בפרט, מציבה לא פעם אתגרים לא פשוטים. הטיפ הטוב ביותר להורים הוא לזכור שאלו הילדים-ות שלנו ואנחנו אוהבים אותם, גם אם לעיתים הם מוציאים אותנו מהכלים, ושזו תקופה שבה המתבגר-ת מתקשים לא פחות מאיתנו, ושהתפקיד שלנו בתור הורים הוא לעזור לילדינו לעבור תקופות שונות בחיים בהצלחה ולהיות בני ובנות אדם שמודעים לחוזקות וליכולות שלהם ומצליחים לתפקד בצורה מיטבית ולהגשים את מלוא הפוטנציאל שלהם.

גם בגיל ההתבגרות, לקשר שבין ההורה לילד-ה יש השפעה מכרעת על הרווחה הנפשית שלהם והן של ההורה. ישנה חשיבות רבה לסביבה רגשית מכילה ותומכת ולפרקטיקות הוריות מבוססות על חיבה וחום, שמאפשרות חקירה עצמאית של העולם הפנימי והחיצוני של המתבגר-ת, תוך שמירה על מסגרת יציבה שמגדירה מה ראוי ומה לא ראוי. בתור הורים עלינו להגדיר גבולות ולתווך אותם למתבגרים-ות, ועם זאת להיות קשובים לצרכים שלהם ולאפשר בחינה מחדש משותפת של החוקים ושל הכללים במשפחה. עלינו לעודד השתתפות פעילה של המתבגרים-ות בחיי המשפחה והחברה, לאפשר להם להיות חלק מקבלת ההחלטות בתוך המשפחה ולקדם אצלם אוטונומיה, תחושת מסוגלות עצמית ויכולת להתמודד עם קשיים.

ישנה חשיבות גם לשיח פתוח ומאפשר בנושאי מיניות ומגדר ובנושאי דימוי הגוף ותזונה בריאה. אנו כהורים צריכים להעביר מידע ברור ומדויק לגבי ההתנהגויות הצפויות מבני-ות הנוער וכיצד לשמור על בטיחותם.  בבואנו לדבר עם המתבגרים-ות על מיניות בריאה, על מגדר, על דימוי גוף ועל כל נושא בעצם, עלינו לשקול מה חשוב לנו, מה הגבולות שלנו ואיפה אנחנו יכולים להתגמש ולאפשר למתבגר-ת לפעול בשונה ממה שהיינו מצפים. עלינו ליצור שפה משותפת ולפתח אווירה נעימה ומכילה, לתת מקום גם לאי-ידיעה ולספק, לאפשר מרחב בטוח לדיון ולשאלות ללא זלזול או שיפוטיות בכדי לאפשר למתבגרים-ות שלנו להתפתח לבוגרים-ות שלמים, מסופקים ומאושרים.

לסיכום

גיל ההתבגרות הוא השלב העיקרי בגיבוש הזהות העצמית, והוא מאופיין בשינויים מהותיים שחלים בתחום הקוגניטיבי, בתחום הרגשי וכמובן בתחום הגופני. בשלב זה מפתחים המתבגרים-ות תחושת נפרדות ועצמאות, רוכשים מיומנויות חברתיות, מתנסים במערכות יחסים שונות וחוקרים את המיניות שלהם.

גם בגיל ההתבגרות, לקשר שבין ההורה לילד-ה יש השפעה מכרעת על הרווחה הנפשית הן של הילד-ה והן של ההורה. הם זקוקים לסביבה בטוחה ותומכת, למרחב לבדיקה ולערעור על המוסכמות ולדמויות הוריות יציבות ועקביות שינחו ויציבו גבולות, אך גם שיהיו גמישות ורגישות לסיטואציה, יתעניינו בעולם הפנימי של המתבגרים-ות, יהוו מקום בטוח לביטוי של רגשות נעימים ולא נעימים, ויתנו מענה לצרכים הרגשיים שלהם. יש חשיבות גדולה לשיח פתוח וחיובי במסגרת המשפחה בנושאי דימוי גוף, מגדר, משיכה מינית, מיניות בריאה, אוננות, פנטזיה מול מציאות, הסכמה ורצון, ואמצעי מניעה.

 

הטיפול במכון חיבורים

מי שמובילות את התחום של עבודה עם מתבגרים ומתבגרות במכון הן ליאת פרוכטמן, פסיכולוגית חינוכית מדריכה וד”ר קרין שטרן, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה מחקרית יישומית ומנתחת התנהגות.

חשוב לנו מאד להיות טובים בחיבור שלנו אל הנער.ה ואל ההורים, לבקש לראות קודם את המטרות המשותפות ומרחב של שיתוף פעולה בין כולם ולהתמקד בטיפול פעיל ויצירתי. יש לנו נסיון רב בטיפול בנוער ומטפלים עם אנרגיה וגישה המתאימה ליצירת הקשר והאמון הדרוש על מנת לקדם את הטיפול.

אנחנו עובדים בגישת טיפול בקבלה ומחוייבות וגאים מאד בהתקדמות ובהצלחות של מטופלינו הצעירים והוריהם.

נשמח לעזור, לייעץ ולקבוע פגישה עם אחד.ת מאנשי הצוות המצויינים שלנו.

שאלות ותשובות

מקורות

כצנלסון, ע. (2009). פסיכולוגיה של הילד והמתבגר: מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית.
https://www.jstor.org/stable/23660042

Agam, R., Tamir, S., & Golan, M. (n.d.). Gender differences in respect to self-esteem and body image as well as response to adolescents’ school-based prevention programs. https://doi.org/10.15406/jpcpy.2015.02.00092

Arnett, J. J. (2000). Emerging adulthood: A theory of development from the late teens through the twenties. American Psychologist, 55(5), 469–480. https://doi.org/10.1037/0003-066X.55.5.469

Ashcraft, A. M., & Murray, P. J. (2017). Talking to Parents About Adolescent Sexuality. Pediatric Clinics of North America, 64(2), 305. https://doi.org/10.1016/J.PCL.2016.11.002

Hill, D. C., Moss, R. H., Sykes-Muskett, B., Conner, M., & O’Connor, D. B. (2018). Stress and eating behaviors in children and adolescents: Systematic review and meta-analysis. Appetite, 123, 14–22. https://doi.org/10.1016/J.APPET.2017.11.109

Pinquart, M., & Gerke, D. C. (2019). Associations of Parenting Styles with Self-Esteem in Children and Adolescents: A Meta-Analysis. Journal of Child and Family Studies, 28(8), 2017–2035. https://doi.org/10.1007/S10826-019-01417-5

Velez, G., Hahn, M., Recchia, H., & Wainryb, C. (2020). Rethinking Responses to Youth Rebellion: Recent Growth and Development of Restorative Practices in Schools. Current Opinion in Psychology, 35, 36–40. https://doi.org/10.1016/J.COPSYC.2020.02.011

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן