סטרס ולחץ נפשי – איך נתמודד איתו?

תוכן עניינים

מה זה סטרס?

אחת הסיבות שבגללן ילדים ומבוגרים מגיעים למכון חיבורים היא כדי לטפל במצבים של לחץ נפשי כל אחד מסיבותיו הוא, הקרוי גם stress- דחק או סטרס כרוני מתמשך.

סטרס הוא מונח שנשמע לראשונה במאה הארבע עשרה והוא מגיע בתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה. הגדרתו כוונה לציין מצוקה הנובעת מחוסר איזון הומאטסטזיס של האורגניזם בשל גירוי פסיכולוגי או פיזי. כמו התמודדות מול הר געש, איתני הטבע, חיה טורפת ועוד.

היום אנחנו גם סובלים מסטרס בשל אורח חיינו . אנחנו אומנם לא גרים במערות ואין סיכוי שנמר ייכנס למשרד ההייטק שלנו ברמת החייל, אבל יש עוד הרבה בעיות עם אורח החיים המודרני, הגורמות ללחץ כמו תאונה, עבודה תובענית ועוד. הצורך להוכיח את עצמנו כל הזמן ולהיות בתוך מסגרת תחרותית. המתח המלווה ראיונות עבודה וגם מחלה כרונית המשפיעה עלינו נפשית ופיזית. כל מצב כזה מפעיל את מנגנוני הדחק ולעתים לזמן ממושך ויש לזה השפעה שלילית על גוף ונפש.

בנוסף לסיבות הללו סטרס עלול להתקיים גם כתוצאה מארוע כמו מלחמה או תקיפה מינית.

פוסט טראומה PTSD

תגובת דחק מתמשכת מוגדרת כהפרעת דחק פוסט-טראומטית PTSD והיא עלולה לנבוע מאירוע יוצא דופן בעוצמתו הרגשית כמו מלחמה, פיגוע, או תקיפה מינית. סטרס בא לידי ביטוי ברמה הפיזית וברמה הנפשית. מחקר אמריקאי מצא כי כ-69% מהאמריקאים מתעוררים כל הלילה בשל דאגות מעירות. המצב הנפשי בא לידי ביטוי גם בתסמינים גופניים כמו כאבי בטן, לחץ דם גבוה, כאבי ראש, כאבים בחזה וכאמור בעיות שינה.

פסיכולוג בשם ניל סמלסר טען כי לדחק ממושך יש פגיעה בשלמות המערכת החברתית. אם הוא כרוני הוא קשור לבעיות רגשיות כמו התקפי חרדה ודיכאון ויש לו ביטויים נפשיים נוספים ולא פחות תסמינים פיזיים. הוא פוגע ברקמות וגורם לשינויים פיזיולוגיים, והדחק הפסיכולוגי מאיים על השלמות הנפשית. האדם עושה מאמצים להשיג שליטה ולגרום להפחתת הלחץ וזה אמור להתבטא  גם בתוכו וגם בהתנהגותו החיצונית.

בשנים האחרונות יש הסכמה רחבה כי לחץ נובע בגלל הפער שיש בין היכולת והמשאבים של האדם לבין הדרישות של הסביבה, האינטראקציה הזו וחוסר האיזון מובילים לסטרס, כאשר האדם נדרש להשקיע את כל יכולותיו כדי לצמצם את הפער, להסתגל אליו או לשלוט בו.

לסטרס יש סימנים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים

* תחושת “כאוס” פנימי שבאה לידי ביטוי באובדן שליטה.

* התפרצות מהירה של כעס “פתיל קצר”.

* קושי אחרי התפרצות לווסת את הרגש והאגרסיה ולהירגע.

* דימוי עצמי נמוך.

* תחושת חוסר ערך, דיכאון ובדידות.

* הימנעות חברתית.

לתסמינים הגופניים של סטרס יתלוו לעתים כאבי ראש, אנרגיה נמוכה, בעיות עיכול, מתח וכאבים בשרירים, דופק מהיר, בעיות שינה. רגישות והתקררויות תכופות, זיהומים ושפעת וכן הופעת טחורים. אובדן חשק מיני. רעידות ועצבנות. הזעה בידיים, צלצולים באוזניים. החמרה אצל מי שסובל ממחלות נשימה.  כפות רגליים מזיעות או קרות, קשיי בליעה, יובש בפה, חריקת שיניים ולסתות קפוצות.

ברמה הקוגניטיבית תהיה פגיעה בריכוז, דאגה וחרדה בלתי פוסקים, הצפה של מחשבות, פיזור דעת ושכחה. חוסר ניהול זמן נכון וחוסר ארגון, חוסר יכולת להתמקד. קבלת החלטות אמוציונאליות לא תקינות ולקויות. ראייה פסימית.

מבחינה התנהגותית ניתן יהיה לראות שינויים כמו אכילה מופרזת או חוסר תיאבון. אי לקיחת אחריות או דחיינות. שימוש רב בסמים, ניקוטין או אלכוהול. אגרסיה, התנהגות עצבנית ותזזיתית, חוסר שקט, הזזת רגליים במחזוריות וברצף תנועה בלתי פוסקת של הגוף.

ללחץ בעבודה יש מחיר נפשי גבוה?

בעיקר בעידן הזה של טכנולוגיה מתחדשת ומשתנה במהירות כל הזמן, כל עובד נדרש להתאים את עצמו לדרישות החדשות של מעסיקיו ולא משנה במה הוא עוסק. הוא חייב להפגין יכולות, להיות מעודכן ולדעת לעשות את מה שמצפים ממנו לשביעות רצונם של מעבידיו ומפה מתחיל תהליך של סטרס.

לחלק מן האנשים זה קל, אם לדוגמה מדברים על התמצאות בעולם הדיגיטלי הרי שדור ה-X,Y,Z הם אנשים שיכולים להיות היום בעלי חברות בעצמם ואין להם שום בעיה להבין את העולם הדיגיטלי או אפילו לעסוק בזה כי הרי הם נולדו עם פלייסטיישן ביד. הם חיו ילדות אינטנסיבית ומואצת והם גם יודעים לספק את השירות הזה ללקוחות שלהם. הם לא ברי תחרות. הם אלופים בכל מה שקשור למחשבים, לתוכנות, לאפליקציות ומבינים מהר מאוד מה גוגל או פייסבוק רוצים מהם.

אבל כאשר מדובר באנשים בני ארבעים פלוס שהם לא ילדים דיגיטלים, הם חייבים ללמוד כל מיני תחומים כדי לא “לפגר” אחרי הצעירים ולהגיע להישגים לא פחות גבוהים משלהם. וזה- זה גורם ללחץ.

נוצר מצב שבין הצעירים מתקיימת תחרות על מי הכי טוב, ובקרב המבוגרים יותר יש לחץ לדעת ולהבין את העולם החדש ולהתמצא בו.

זהו עידן של דיגיטל, הייטק. עידן של חידושים והמצאות, שינויים מהירים והעובדים נתונים כל העת בתוך לחץ של להספיק גם לפרנס את המשפחה שלהם, גם להשתפר בתוך העבודה שלהם, גם להשיג כמו אחרים בעבודה בצוות. גם להרגיש שהם תורמים לא פחות מאחרים ובאופן כללי הם חייבים להרגיש בטוחים במקום העבודה שלהם והם צריכים להתמסר לתפקיד התובעני שלהם בלית ברירה, כי ככה עובדים היום גם עד עשר ושתים עשרה בלילה. זה הפך לנורמה.

וזה- כל זה מתיש. יש לזה מחיר נפשי ורגשי, יש לזה פגיעה בקוגנטיביות, יש לזה פגיעה פיזית בגוף ובנוסף הרבה מחלות מקצוע נובעות מהישיבה הממושכת מול מחשב במשך שעות ארוכות.

האם העבודה שלכם גורמת לכם לחרדה?

חרדה בעבודה, סטרס, לחץ ומתח באים לידי ביטוי כאמור בסימפטומים שונים ושווה לבדוק האם אתם נמצאים במקום עבודה בריא, או במקום עבודה שיגרום לכם קושי רגשי מתמשך. לעתים הבעיה היא לא בכם אלא במקום העבודה עצמו. אתם לא מסתדרים עם הבוס, מתעמרים בכם, לא הוגנים אתכם. דורשים מכם יותר מדי. יש לכם יותר מדי כובעים ופחות מדי זמן. אתם בכלל לא בתפקיד הנכון כמו שהבטיחו לכם.  אתם לא יודעים להגיד לא ולהציב גבולות ומעמיסים עליכם יתר על המידה. יש לזה מחיר.

חרדה בעקבות סטרס בעבודה דורשת אבחון וטיפול שאם לא כן היא עלולה להחמיר. גם להפרעת חרדה בעבודה יש סימנים גופניים כמו בעיות שינה, דאגות יתר, בהלה, הזעה, דופק מהיר, רעד, יובש בפה והרגשה שיש איזה גוש תקוע בגרון.

הסימנים עלולים לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות במהלך העבודה. תגובות מוגזמות, התפרצויות זעם, חוסר יכולת להתרכז, תחושת כישלון שמעכבת את הפרויקט ועוד. אבחון במכון לפסיכולוגיה עשוי לאבחן אם מדובר בתגובה סטרסורית ויחד אתכם להכיר בקשיים ובאפשרויות הפתוחות בפניכם ליצר שינויים באיכות החיים.

 

מכון חיבורים מתמחה בטיפולים ממוקדי מטרה. ניהול סטרס, ברמה הקוגניטיבית והגופנית, מאפשר התפתחות של יכולתנו לקבלת החלטות הקשורות בהתמודדויות שונות במסגרת העבודה, הלימודים ומערכות היחסים שלנו. לעיתים להתבונן על האופן שבו אנו רגילים לעשות דברים ולבחון אותו מחדש, פותח עבורנו יותר אפשרויות ממה שציפינו.

צוות המכון מנוהל על ידי ד”ר רן אלמוג, המוביל בארץ את גישת ACT. כולנו בעלי תואר שני טיפולי ומעלה ונסיון בטיפולים העוסקים בהתמודדות עם סטרס ורצון לשיפור איכות החיים.

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

דילוג לתוכן