fbpx

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

אנו נותנים שירות ב- תל אביב   חולון   רעננה   ראשל”צ   פתח תקווה   ירושלים

דלוזיה

כותב:
תוכן עניינים

כולנו ייחסנו לא פעם כוונות או מחשבות לאחרים רק על סמך תחושה או סערה רגשית, כמו למשל ייתכן כי לאחר דייט ראשון, פירשנו את חוסר התקשורת מן הצד השני כחוסר עניין. התחושות והאמונות האלו עלולות להגביר את הסערה הרגשית שאנו חווים. אולם, בעוד אנו חווינו זאת כמקרים חולפים, מייק לדוגמא, חווה מחשבות ייחוס לאחרים זמן ממושך, עוד מזמן שירותו בצבא. מייק האמין שביכולתו לדבר עם חבריו ומשפחתו בטלפתיה ולגרום להם לעשות דברים. משום שהאמונה הייתה מיוחסת לאנשים אמיתיים והרגישה אמיתית מאוד, הוא התקשה להאמין אחרת. מהם אותן מחשבות של דלוזיה? מה ההשפעה שלהן? מתי מדובר בדמיון מפותח ומתי המחשבות האלה מעידות על יציאה מאיזון נפשי?

מה זה דלוזיה?

דלוזיות הן מחשבות שווא, כלומר אמונות במציאות שגויה או רעיונות לא מבוססים, המלווים בתחושה חזקה ועקבית כי מציאות זו נכונה על-אף שאינה סבירה [1]. הופעתן של דלוזיות קשורה לעיתים למצבים רפואיים כמו אלצהיימר או התייבשות חמורה ולעיתים מהוות רמז לקיומה של הפרעה נפשית כמו סכיזופרניה, פסיכוזה ופרנויה.

ממה נגרמות דלוזיות?

באופן כללי, לא ידוע מה גורם לדלוזיות אך קיימות מספר השערות לכך.

גורמים גנטיים :

נמצא כי קיימת שכיחות גבוהה של דלוזיות בקרב משפחות בהן יש בני משפחה שסבלו מכך או מסכיזופרניה. עובדה זו מרמזת כי ייתכן וקיים גורם גנטי.

גורמים ביולוגיים :

במחקרים שונים נמצאו עדויות של דפוס פעילות לקוי של דופמין, אשר לו יש השפעות על תפקודים מוחיים של עיבוד וחשיבה מורכבת [2].

ההבדל בין דלוזיה להלוצינציה

דלוזיות כאמור הן מחשבות ואמונות שווא ולא חוויה חושית. כלומר, מדובר על משהו שאני חושב או מאמין בו אבל לא שומע או רואה, כמו למשל אני יכולה להיות בטוחה כי בן זוגי בוגד בי, אך לא אראה מחזה של זה במו עיני. בשונה ממחשבות שווא אלו, הלוצינציות הן תפיסה לא נכונה באמצעות אחד או יותר מן החושים ויכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחמישתם. דוגמאות להלוצינציות הינן שמיעת קולות, ראיית מחזות שאינם קיימים, תחושה שמישהו נוגע בי והרחת ריח או תחושה של טעם מסוים.

אבחון של הפרעת דלוזיה

אבחון הפרעת דלוזיה נעשה קודם כל לאחר ששוללים את קיומן של הלוצינציות. יתרה מזו, חשוב לדעת כי לא כל אדם שמרגיש שרודפים אחריו או שחושד בבן/בת זוגו בהכרח סובל מדלוזיות. אבחון של דלוזיה עשוי להתבצע כאשר “נחצה קו” והתחושות הלא מבוססות הן חזקות, אורכן לפחות כחודש והן משפיעות על ההתנהגות והמחשבות, אך לא בצורה אשר משבשת את כל אורח החיים [3].

סוגי דלוזיה

קיימים סוגי דלוזיות שונות, כאשר חלקן קשורות באדם עצמו וחלקן קשורות באחרים, חלקן בעלות אופי מציאותי מסוים (על אף שאינן נכונות או מבוססות) ואחרות רחוקות מאוד מהמתרחש.

דלוזיה פרנואידית (מחשבות רדיפה):

אמונות לא רציונלית שרודפים, מרגלים או עוקבים אחריי והן הסוג הנפוץ ביותר.

דלוזיות שליטה :

אמונה כי איני שולט במחשבותיי, רצונותיי ורגשותיי, אלא שאלו נשלטים על ידי אחרים, כמו למשל אנשים בסביבתי, מרגלים או חייזרים.

דלוזיות ארוטו-מאניות:

מחשבות כי אדם אחר מאוהב בי או כי אני מנהל קשר זוגי עם מישהו, על אף שזהו אינו המצב.

דלוזיות קנאה:

מחשבות אודות בגידה מצד הבן/בת זוג.

דלוזיות סומטיות:

מחשבות אודות בעיה כלשהי בגוף, הן עשויות להיות סביב חוסר תפקוד של איבר בגוף, המצאות טפילים בגוף או רקבון של רקמה כלשהי.

דלוזיות גרנדיוזיות:

מחשבות גדלות וערך עצמי מוגזם כמו אמונה שאני בעל כוח ייחודי או גאונות.

דלוזיות ייחוס:

אמונה כי רמזים בסביבתי מתייחסים אליי. לדוגמא, אמונה שתוכנית טלוויזיה נושאת מסר אישי המכוון אל הפרט, או האמונה כי מודעה בעיתון מכוונת לאדם באופן ספציפי.

טיפול בדלוזיה

טיפול תרופתי, ניתן בכדי להרגיע לצמצם ואף להעלים את הצפת המחשבות הלא רציונאליות והלא מציאותיות. במקביל, שילוב טיפול רגשי עשוי לסייע קודם כל, בהרגעה, ובמצבים מסויימים הגעה לתובנה (גם אם חלקית) לגביי המצב. באופן דומה, טיפול באמצעות אומנות עשוי לאפשר הפחתה של הכאוס הפנימי ועיבוד החרדה והחוויות התחושתיות המאיימות.

לסיכום

דלוזיות הן מחשבות או אמונות שווא, והן מבטאות את חוסר יכולת להפריד בין העולם הפנימי לבין המציאות החיצונית. טווח המחשבות האפשריות רחב מאוד והן משפיעות על ההתנהגות ונפש האדם, וכך גם על סביבתו. הטיפול בדלוזיות יהיה בשני רבדים – טיפול תרופתי לצד טיפול רגשי.

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

שאלות ותשובות

מקורות

 

[1] Corlett, P. R., Taylor, J. R., Wang, X. J., Fletcher, P. C., & Krystal, J. H. (2010). Toward a neurobiology of delusions. Progress in neurobiology92(3), 345-369.‏

[2] Murray, G. K. (2011). The emerging biology of delusions. Psychological medicine41(1), 7-13.‏

 

[3] American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). Washington, DC: Author.

.

במיוחד בימים מורכבים אלו המומחים שלנו כאן עבורך.

להתאמה אישית של טיפול ממוקד ומחזק

אנחנו כאן בשבילכם

אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים

התחל/י צ'אט
💬 כיצד אוכל לעזור לך?
היי, שמי דורי ממכון חיבורים. כיצד אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן