בני האדם כמהים לאהבה אנחנו זקוקים לה בתור מרכיב הזנה בסיסי כתינוקות רכים וילדים, ומכילה בתוכה איכויות שונות של אכפתיות, התכווננות, חמלה וידידות עמוקה.
מערכות יחסים רומנטיות הן אחד השדות שבהן האהבה פורחת, אינספור מחזות, ספרים, סרטים ושירים נכתבו על האהבה הזוגית מלאת התשוקה והרצון לקרבה.
לפעמים נוטים לבלבל בין אהבה לאובססיה או רכושנות שנובעות מצרכים נרקסיסטים של אחד מבני הזו ועשויה להגיע אפילו למצב מסוכן של פגיעה בבן הזוג.
איך נבדיל בין אהבה לאובססיה? מתי זה הופך להיות מסוכן ומה הם סימני האזהרה? מה עושים כאשר אחד הצדדים מפתח אובססיה בזוגיות? למי זה קורה ולמה?
מערכות יחסים בריאות מאופיינות בסביבה אכפתית, אוהבת ותומכת שבהן שני בני הזוג יכולים לגדול ולשגשג.
“אהבה אובססיבית” היא מצב רגשי-פסיכולוגי של צורך בשליטה, אשר הופך את התא הזוגי מרחם עוטפת ומעצימה, למרחב רעיל עבור שני בני הזוג.
אובססיה בזוגיות מתגלה כרצון חזק וכפייתי לקרבה לאדם אחר או לצורך בשליטה באדם בדרכים שונות. . היא באה לידי ביטוי באופנים רבים, כמו מחשבות טורדניות בזוגיות, קנאה, מעקבים פיזיים ודיגיטליים, קושי להיות בנפרד ועוד.
בספרו “באדולינה” מתאר גבי ניצן את התהום המפרידה בין האהבה והרכושנות:
המלך נאנח. “מזה מתחילות כל הצרות.” “ממה?” “מהשלנו הזה. לאהוב משהו כי כביכול שלך. זאת לא אהבה. זה אטמצ’מנט . יש לכם מילה בעברית לאטצ’מנט?” “לא בדיוק. תלות? היצמדות? היקשרות? “כן. הצורך הזה, להפוך משהו לשלך כדי לאהוב אותו, מבטיח שאף פעם לא תזכה באהבה. אם הארץ הזאת היא הכי יפה בעולם כי היא שלך, ולא בזכות עצמה, אתה נכנס לאובססיות של רכושנות, קנאה, תחרות, מלחמה, הגנה על גבולות. בדיוק כמו עם בני-זוג, דרך אגב.”
אובססיה יכולה להתפתח מיד בתחילת הקשר, במקרים קיצוניים אפילו בלי שהצד השני ידע על כך או שהעניין יהיה הדדי, ולעתים יכולה האובססיה להגיע גם ליחס של הערצה. האובססיה יכולה להתפתח גם בתוך קשר קיים, ובכל מקרה לרוב מהווה סבל עבור שני הצדדים.
אובססיה בזוגיות נובעת לרוב מתלות רגשית קיצונית.
מערכות יחסים בריאות תמיד כוללות גם מידה מסוימת של תלות, כאשר התלות הזו היא הדדית מידתית ומאוזנת וכאשר לכל צד יש יכולת להכיל את היותו לבד – התלות היא חוויה מחזקת ומקרבת.
כאשר אחד מבני הזוג מתקשה לחוות בטחון בכך שהאדם השני אוהב ונמצא שם גם כשהוא איננו פיזית, לפעמים עלולה להתפתח דפוס אובססיבי. הדפוס עשוי לעורר מצוקה חזקה כאשר בן הזוג איננו, ומשקיע אנרגיה ואת זמנו באינטראקציה ועיסוקים אחרים ולא בבן הזוג.
“וון קראפט אבינג (1892), פסיכיאטר רופא משפטי וסקסולוג, השתמש בביטוי sexual bondage כדי לתאר את תופעה שבה אדם מגיע לרמת תלות גבוהה מאוד וחוסר הישענות על עצמו בקשר עם אדם אחר שעמו הוא מצוי בקשר מיני.
קשר כזה יכול לעיתים להגיע רחוק מאוד, רחוק עד כדי איבוד כל רצון עצמי ורחוק עד כדי היווצרות סבל רב מאוד והקרבת האינטרסים שלו”
אהבה אובססיבית בזוגיות אינה מאובחנת באופן רשמי כהפרעה, אך היא עשויה להצביע על מספר הפרעות נפשיות אחרות, ובמקרים אחדים להתפתח להתנהגויות אלימות ומסוכנות ואף להוות איום על חיי מושא האובססיה.
לאדם האובססיבי בתוך זוגיות יכולות להיות התנהגויות רבות שמהוות “תמרור אזהרה”, כולן עוסקות בניסיונות לשלוט בבן הזוג ו/או לוודא את הישארותו בקשר:
אובססיה בזוגיות יכולה להתפתח מתוך גורמים נפשיים רגשיים כימיים או קשורים לניסיונות העבר. אלו הם הסיבות האפשריות:
היכולת של אדם לפתח התקשרות בריאה עם אחרים מתחילה בילדות, ואנשים שהוריהם נעדרו או היו לא יציבים עשויים לפתח דפוסי התקשרות חריגים ולקיים אותם בעת הבגרות.
אדם שגדל במרחב של טיפול יציב, יפתח מערכות יחסים בריאות, הוא יהיה עצמאי, ידע לנהל את הרגשות שלו ולהעריך מערכות יחסים קרובות.
אדם שגדל במרחב של טיפול שאינו יציב עשוי להיות חרד לגבי מערכות יחסים ואף להימנע מהן. אנשים אלו, עשויי לבטא את הצורך שלהם ביחסים בצורה קיצונית, להיות תלויים באחרים בצורה מוגברת, לבטא רגשות בצורה קיצונית, להזדקק לשליטה רבה בקשר ובבן הזוג ולקיים התנהגויות אובססיביות.
חרדת נטישה או חרדת פרידה היא מצב פסיכולוגי שבו אדם חש חרדה קיצונית הנובעת מפרידה של הפרט ממושא הקשר הרגשי וההתקשרות שלו.
חרדת נטישה היא נורמלית ובריאה אצל תינוקות וילדים צעירים, אך עשויה להתקבע בעקבות טראומה או נטישות חוזרות ולהתפתח לחרדת נטישה אצל אנשים בוגרים.
מי שסובל מסוג חרדה זו, עשוי לפתח דפוסים אובססיביים מסוגים שונים על מנת לשמר את האדם שמהווה עבורו בטחון רגשי, ולכן בקשר אינטימי יתנהל בצורה קיצונית מול בן הזוג.
מחקר שבדק את הקשר בין מערכות יחסים רומנטיות לאובססיה מצא כי שילוב של פחד נטישה עם תשוקה מהווים משקל משמעותי בהתנהגויות שבני אדם מקיימים על מנת לשמר קשר.
OCD מוכרת כהפרעה טורדנית כפייתית שמאופיינת במחשבות חזרתיות וניסיונות להקל על החרדה באמצעות טקסים.
OCD המכוונת למערכת יחסים נקראת ROCD והיא שכיחה למדיי, החווים אותה מתקשים לשאת את אי הודאות שהקשר באופן טבעי נושא עמו, ועל מנת להרגיע את אי הנוחות נוהגים לחפש אחר אישורים חיצוניים באופן תמידי או בעריכת בדיקות חוזרות ונשנות. כשהספקות ממשיכים ההתנהגויות הופכות להיות כפייתיות, מה שמקל על החרדה בטווח מיידי, אך בטווח הארוך רק מגביר את העיסוק במחשבות הטורדניות.
ROCD מתבטא בספקות תמידיים וחוזרים לגבי נכונות הקשר או במידת ההתאמה של בן הזוג.
חשוב לציין שבעוד שרמה מסוימת של מיקוד ותשומת לב על בן/בת הזוג היא נורמלית בזוגיות, התנהגות אובססיבית עלולה להזיק הן לפרט והן לזוגיות. פנייה לעזרה מקצועית עשויה להיות נחוצה כדי לטפל בבעיות הבסיסיות ולנהל התנהגות אובססיבית.
התנהגות של בעלי הפרעת אישיות גבולית במסגרת קשר זוגי מתוארת לא פעם כרכבת הרים הנעה בין הערצה לשלילת בן הזוג. אנשים אלו נוטים להתייחס לבן הזוג כמושא להערצה ומעניקים לו תשומת לב רבה, אך כאשר הקשר או בן הזוג אינם ממלאים להם את הצורך (התהומי לפעמים) בקרבה ויחס, הביטחון העצמי שלהם נפגע והם מבטאים את הפגיעה באמצעות תקיפת האחר, התעללות רגשית או באמצעות איומים על חיי האחר או עצמם. משום שהם נוטים להתייחס לערך העצמי שלהם כנגזרת של הקשר, הפחד מחרדת הנטישה גורם להם להשאיר את בני הזוג בקשר באמצעות איומים והצהרות כגון “אני אתאבד אם תעזוב”.
הפרעת אישיות תלותית מאופיינת בצורך בלתי נשלט ועקבי לקבל את הטיפול של האחר.
אצל אנשים הסובלים מהפרעה הזו, קיימת חרדה תמידית לאבד את הדאגה והיחס מהאחר ולכן יש נטייה לעשות הכל בשביל המשך קבלת אותו היחס מאותו אדם. ישנו קושי מאד גדול בלקיחת אחריות על עצמם ולסמוך על עצמם שהם מסוגלים להסתדר לבד ולכן מתפתחות התנהגויות קיצוניות שמטרתן להשיג את היחס וההזנה מבן הזוג.
אובססיה בזוגיות מאובחנת על ידי פסיכיאטר או איש מקצוע בבריאות הנפש, באמצעות תשאול הערכתי הבוחן את מערכות היחסים של האדם, הסימפטומים ההתנהגותיים, וסקירה של מחלות נפש קיימות בעבר או במשפחה.
הפרעה זו שנוטים לקרוא לה גם “הפרעת אהבה אובססיבית” אינה מאובחנת באופן רשמי אך מוכרת בעולם הבריאות הנפשי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב כשיטה יעילה מאד להתמודדות עם OCD ואובססיות.
בטיפול זה עובדים המטפל והמטופל על מחשבות טורדניות ועומדות בבסיס ההתנהלות האובססיבית (למשל, “אני לא יכול לחיות בלעדיה” ואף “אין לי ערך בעולם”), תוך שהם בוחנים אותן ואת ההתנהגויות הנובעות מהן מול המציאות. המטופל לומד לזהות את האמונות והמחשבות שיש לו לגבי מערכות יחסים, לאתגר אותן ואף לאמץ אמונות יעילות יותר שאינן פוגעות במטופל וביחסיו.
בתרפיית קבלה ומחויבות ACT מהגל השלישי, המטופל לומד כיצד לקבל בחמלה את מחשבותיו, לקחת מרחק בריא מהמחשבות תוך הפנמה עמוקה של העובדה שאינן מגדירות את מי שהוא. בנוסף, הטיפול מעודד ותומך בתהליכי התפתחות אישית ובירור ערכים חדש תוך התמקדות בחיים שהוא רוצה עבור עצמו.
לפי הגישה הפסיכואנליטית, אדם שמתמודד באופן חזרתי עם קשיים של בטחון וקבלה בקשר זוגי, עושה זאת בעקבות חוויות הילדות שלו והקשרים שספג בביתו.
כילדים, אנו נושאים עינינו ואישיותנו מתעצבת לפי מה שספגנו בבית ומודלים של קשר בין ההורים ובינם לביננו.
אנו עוקבים באדיקות, במודע ושלא במודע אחר אינספור האינטראקציות ביניהם, מזהים בזכוכית מגדלת את “האמת הרגשית” של כל אחד מהם ומאמצים פנימה את המסרים שמבססים אצלנו את המשמעות של יחסי אהבה.
טיפול פסיכואנליטי מאפשר להגיע לשורש ולמקור של ההתנהגויות האובססיביות ולאפשר שחרור ובחירה של תפיסות חדשות על מערכות יחסים ועל העצמי.
רומנים וסרטים רבים נכתבו על אש התשוקה והאהבה ששוררת בין בני זוג, ובאותה המידה גם על האש המכלה את אותה האהבה.
אובססיה בזוגיות אינה ביטוי של אהבה, אלא ביטוי של מצוקה היא מתבטאת בהתנהגויות שונות של ניסיון לשלוט בבן הזוג.
לרוב, המקור של האובססיה הוא בילדות, בטראומות, חוסר בטחון, חרדות והפרעות נפשיות שונות.
בין אם אתם נמצאים בזוגיות עם אדם שנוהג באובססיביות ובין אם אתם עצמכם סובלים מחשיבה אובססיבית לגבי בן הזוג, חשוב לפנות לעזרה על מנת להימנע מפגיעה.
באמצעות הכרה באובססיה וטיפול מתאים, ניתן לטפל בהתנהלות האובססיבית ולאפשר לעצמנו לחוות קשר בריא ומיטיב.
אם יש ספק – אין ספק, יש לפנות לעזרה מידית בקו החם של ער”ן או כל גורם אחר עליו אתם סומכים.
ב”מכון חיבורים” ישנם מטפלים מקצועיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם קושי נפשי או מצוקה, טראומה OCD וחרדת נטישה. בהרבה מקרים הצד האובססיבי בקשר יתנגד לעבור תהליך שינוי וכלל לא יכיר באובססיה שלו במקרה זה חשוב יהיה לבחון האם הקשר הזה יוכל להתאים לנו ולהזין אותנו באמת. במידה ויש נכונות לעבור תהליך זוגי או אישי בטיפול-
באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול המטופל להכיר את מנגנוני האובססיה שלו, המחשבות בבסיסן וההתנהגויות שמתעוררות בעקבותיהן. המטופל לומד להעניק חמלה למנגנונים הפנימיים, לאמץ תפיסות יעילות יותר ואף לצעוד לעבר הערכים החשובים לעבר איזון ובריאות.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
