כשאנחנו חושבים על טיפול פסיכואנליטי אנחנו עשויים לדמיין אנשים שוכבים על ספה ומשחזרים את הילדות לאזני המטפל אך התמונה הרחבה היא קצת אחרת, מאז ראשיתה התפתחה התאוריה הפסיכואנליטית לכיוונים שונים וכיום משמשת בסיס להבנת נפש האדם ולגישות טיפוליות שונות.
פסיכואנליזה היא שיטת טיפול ושמה נגזר מלשון נפש (פסיכה) וניתוח (אנליזה), פיתח אותה ד”ר זיגמונד פרויד בווינה של תחילת המאה העשרים.
הפסיכואנליזה משמשת תחומים שונים המתייחסים לאופן בו פועלת נפש האדם, היא מהווה שיטה טיפולית עבור מצבים נפשיים, שיטת מחקר ודרך התייחסות לתופעות תרבותיות וחברתיות.
כשיטת טיפול, הפסיכואנליזה הייתה גישת חלוצית מבחינת החשיבות הרבה שניתנה לדבריו של המטופל, למעשה, ההקשבה של המטפל היא משאב בסיסי במסגרת הטיפולית.
אבי השיטה, פרויד, היה רופא בהשכלתו ולכן השתמש ביכולות ניתוח אנאליטיות כדי ללמוד את מבנה נפש האדם, בעקבותיהן פיתח ארבעה מודלים לתיאור היבטים שונים של האישיות.
התאוריה הפסיכואנליטית שינתה את פני הדור במובנים רבים. פרויד ומודל הנפש הפרוידיאני פתח צוהר להבנת נפש האדם ולהבנת האדם את עצמו.
התפתחותה של הפסיכואנליזה ותרומתה כמעט לכל תחומי התרבות היא רחבה: סוציולוגיה, פמיניזם, פוסט-קולוניאליזם, קולנוע, ספרות ועוד.
קיים קשר בין הגוף והנפש, השניים מקיימים ביניהם יחסי גומלין: הנפש מווסתת דחפים גופניים, וקשיים נפשיים מתבטאים לעיתים בסימפטומים פיסיים.
לכל התנהגות ורגש ישנה משמעות וניתן להסבירה דרך תהליכים נפשיים (למשל, פליטת פה אינה טעות תמימה אלא ביטוי למשאלה, דחף או רגש בלתי מודעים).
הנפש שואפת לוויסות ויציבות ומנסה לאזן בין דרישותיהם השונות של מבני הנפש השונים לבין דרישות העולם החיצוני.
לאופן ההתפתחות, הקשר עם הוריו והאירועים בעברו של המטופל יש השפעה רבה על פעולותיו ואישיות ובהווה.
באמצעות המודל הטופוגרפי פרויד הציג את מבנה נפש האדם כבעל שלושה חלקים: חשיבה מודעת, לא מודעת וחשיבה על סף המודעות.
מודל זה מניח כי חוויות ורגשות עשויים להימצא בדרגות שונות של מודעות, כאשר ההתנהגות מושפעת הן מחומרים מודעים והן מחומרים בלתי מודעים ומודחקים.
פרויד הניח כי ע”פ חוק שימור האנרגיה, האנרגיה הנפשית לעולם אינה נעלמת אלא נעה בין מבני הנפש השונים.
בהמשך דרכו, חשב פרויד כי המודל הטופוגרפי אינו מדויק דיו והמיר אותו במודל הסטרוקטורלי (מבני) המחלק את הנפש לשלושה מבנים: איד, אגו וסופר אגו. מבנים אלו ממלאים תפקידים שונים בהנעת האישיות וההתנהגות.
האיד הוא מרכז ה”יצרים הטבעיים” של הנפש, הכולל את דחפיו הראשוניים והקמאיים ביותר של האדם, הפועל על פי עקרון העונג. בבסיס האיד עומדים דחפים מיניים ותוקפניים חייתיים.
לעומתו, הסופר-אגו הוא המרכז המופנם של דרישות המוסר וצורכי החברה, השואף לכך שהאדם יעמוד בקריטריונים מחמירים של התנהגות נורמטיבית גם על חשבון סיפוק צרכיו האישיים. במידה והאדם אינו נענה לסופר-אגו, המרכז מסוגל לגרום לאדם סבל נפשי במקרה שחרג מכך.
האגו משמש מרכז הבקרה של כוחות הנפש, השואף לאיזון על פי עקרון המציאות. האגו הוא זירת הפעילות המודעת של נפש האדם, והוא מסוגל לשלוט בכוחות האיד מחד ולווסת את דרישות הסופר-אגו מאידך.
פרויד זיהה כי לאירועי העבר השפעה רבה על ההווה והניח כי מרבית הקשיים הנפשיים נובעים מחסכים או קיבעונות בשלבי ילדות מוקדמים. הוא פיתח תיאוריה התפתחותית פסיכו-סקסואלית המתארת את ההתפתחות בשנים המוקדמות ואת הבעיות הרגשיות העשויות להיווצר עקב מעבר בעייתי בין שלבי ההתפתחות הנורמטיביים.
פרויד טען כי סימפטומים פתולוגיים, נוצרים כאשר האגו אינו מסוגל למלא את תפקידו כראוי ולהתמודד עם הדרישות השונות ועם החרדה שהן מעוררות. הוא זיהה מספר סוגי פתולוגיות אשר נבדלו זו מזו בחומרתן, נסיבות היווצרותן והמנגנונים הנפשיים המעורבים בהן.
פרויד יצא מתוך נקודת הנחה כי נפש האדם מופעלת על-ידי כוחות פנימיים בלתי מודעים, אשר סובבים, ברובם, סביב דחפי מין, עונג ותוקפנות.
לדבריו, נפש האדם נתונה ללחצים רבים כתוצאה מן הצורך לאזן בצורה מתמדת, באמצעות האגו, את הקונפליקט שבין הסופר-אגו (גורמים חיצוניים, דרישות המציאות והתרבות) לבין האיד (גורמים פנימיים, הדחפים הנפשיים העמוקים).
על פי פרויד, מנגנוני ההגנה הפועלים לשירות הנפש פועלים עבור האגו על מנת ליצור איזון ככל הניתן לצורך תפקוד נורמטיבי ותקין של האדם. בין מנגנוני הגנה שפרויד תיאר היו- הדחקה, סובלימציה, אינטלקטואליזציה ועוד.
על פי תורתו של פרויד פסיכו-פתולוגיה (הפרעה נפשית) נוצרת כשהאגו לא מסוגל להתמודד כראוי עם קונפליקטים ועם החרדה שהם מעוררים.
סוג הפתולוגיה שתיווצר תלוי ביחסי הכוחות שבין האיד, האגו והסופר-אגו:
נוירוטי – אגו הנאבק באיד. האגו מדחיק את הפנטזיות ללא-מודע ומאפשר ביטוין רק לאחר שעברו עיוות.
לפי פרויד, הסימפטום הנוירוטי נוצר במקרים שבהם האגו אינו מצליח להתמודד עם תביעותיו של סופר-אגו נוקשה ומעניש. על כן, האדם יעוות דחפים, רגשות ומחשבות שהסופר-אגו מסרב לקבל. העיוות מתבטא בהתנהגותו של הנוירוטי הכפייתי.
דוגמא טובה היא נטילת ידיים כפייתית, המהווה לפי פרויד ביטוי מעוות של דחפים מיניים. מנגנון הביטול הופך את נטילת הידיים למטהרת ממחשבות מלוכלכות ומנגנון התקה מאפשר להפוך את הידיים לאובייקט מיני שנטילתן התכופה היא פעילות מינית מוסוות. כלומר, על ידי הסימפטום הכפייתי של נטילת ידיים, האדם גם מבטל את המשאלה המינית האסורה וגם מספק אותה, בו זמנית.
פסיכוטי – אגו הנכנע לאיד. האגו נוטש את תפקידו כמתווך בין האיד למציאות ומפנה את כל האנרגיה לשירות האיד. התנהגות האדם הפסיכוטי תראה כחסרת הגיון למתבונן מהצד.
פרוורטי – אין קונפליקט בין האגו לאיד מכיוון שהאדם נשאר ילדותי. הפנטזיות באות לידי ביטוי ללא כל עכבות מהאגו. סיפוק מיני ע”י צפייה בחלקי גוף וחשיפת אברי גופו לזולת. קיבעון בשלב הגניטלי בו האדם מוצא סיפוק מיני בגופו במקום לחפש סיפוק במגע עם בן זוג.
דרך החשיבה הפסיכואנליטית שינתה את ההבנה על נפש האדם באופן עמוק ורוחבי, והשפיעה עמוקות לא רק על תחום האקדמיה אלא על תחום הטיפול היישומי, אמנות ועוד.
תאורטיקנים ממשיכי דרכו של פרויד כגון קליין וויניקוט המשיכו לפתח את התאוריות, כל אחד בדרכו, והיו כאלו שהמשיכו בפיתוח תאוריות ודעות חדשניות ואחרות שאינן מבוססות על הפסיכואנליזה.
מלאני קליין, פסיכואנליטיקאית ופסיכותרפיסטית אוסטרית-יהודייה, אימצה את רעיונותיו של פרויד בנוגע לחשיבותם של דחפים כמין ותוקפנות בהתפתחות הילד, אך הדגישה גם את חשיבות הקשר עם דמויות מטפלות.
בעיניה, דמויות מטפלות אינן רק מקור לסיפוק או דיכוי הדחפים, אלא אובייקטים משמעותיים להתפתחות שדרכן הוא חווה את עצמו ומעצב את דמותו.
ממשיך דרך נוסף היה דונלד ויניקוט, רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אנגלי, אשר עבודתו הושפעה מתפיסתה של מלאני קליין. בניגוד לקליין , האמין ויניקוט כי התינוק בנוי ליצירת אינטראקציה חיובית ולהתפתחות בריאה, אשר עשויה להיפגם עקב הורות לקויה. תפיסה זו עמדה בבסיס תפיסתו של ויניקוט את התפתחות האישיות הבריאה והפתולוגית ואת מהותו של טיפול פסיכולוגי. תרומותיו המרכזיות של ויניקוט הן בזיהוי חשיבות החוויה הסובייקטיבית, הבנת חשיבות יחסי הורה-ילד מוקדמים ובפיתוח טכניקה ודגשים טיפוליים משמעותיים.
יש הטוענים שבשנים האחרונות הפסיכואנליזה פינתה את מקומה לטובת שיטות טיפול אחרות, ביניהן שיטות טיפול פסיכודינמיות, שיטות הומניסטיות, גישות אקזיסטנציאליות, קוגנטיביות-בהביוריסטיות ועוד.
הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי הוא טיפול אינטנסיבי הנמשך שנים ארוכות וכולל בין שלושה לשישה מפגשים שבועיים. במסגרת הטיפול שוכב המטופל על ספה, בכדי שיהיה מצוי במצב העירות הקרוב ביותר לשינה, בה מתערערות ההגנות הנפשיות והחומרים הלא מודעים הופכים נגישים יותר. המטפל יושב מאחורי ראשו של המטופל ואינו נמצא בשדה ראייתו. המטפל נקט עמדה אובייקטיבית, מרוחקת ודיסקרטית בכדי לאפשר את קיומה של העברה, המתבטאת בהשלכות שמשליך המטופל על המטפל.
האינטנסיביות של הפסיכואנליזה הביאה לירידה בפופולריות שלה. בהתאמה לדרישות התקופה, כיום קיימים טיפולים פסיכואנליטיים מודרניים אשר שמים דגש פחות על זיהוי הדחפים והמשאלות האסורות אשר בבסיס התנהגותו ונפשו של המטופל, ומתמקדים בהיבטים “מציאותיים” וגלויים יותר של חיי המטופל. המטפלים נוקטים עמדה פחות מרוחקת וניטרלית, ו וטיפולים רבים ניתנים בישיבה ובתדירות נמוכה יותר.
לפני כמאה שנים הגה פרויד את טכניקת הטיפול האנליטי אשר ממנה נגזר “המיתוס הפסיכולוגי” המוכר לכולנו, המטופל שוכב על הספה ומגולל את חייו וילדותו, המטפל פאסיבי ונמצא בהקשבה.
בפועל, פסיכואנליזה היא תיאוריית אישיות, תחום מחקר ושיטה טיפולית אשר השתנתה והתרחבה לאורך השנים.
כיום, מרבית הפונים לטיפול אינם פונים לפסיכואנליזה, אך אלמנטים פסיכואנליטיים רבים עדיין מהווים בסיס לרבים מסוגי הטיפולים.
לפי הפסיכואנליזה, חוויות ורגשות עשויים להימצא בדרגות שונות של מודעות, כאשר ההתנהגות מושפעת הן מחומרים מודעים והן מחומרים בלתי מודעים ומודחקים. כמו כן, לפי חוק שימור האנרגיה, האנרגיה הנפשית לעולם אינה נעלמת אלא נעה בין מבני הנפש השונים.
פתולוגיה נוצרת כאשר המרכז המווסת (אגו) לא מצליח לקיים את תפקידו בפתירת הקונפליקט בין האיד לסופר-אגו, כך נוצרת התנהגות פתולוגית.
תרומתו של פרויד, אשר מיפה את מבני הגוף-נפש ואת הקשרים ביניהם, מהדהדת גם אל השיח חברתי ואף למרחבים של תרבות ואומנות.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
