שירי לא מרבה לצאת מהבית. חיי היום יום שלה לא פשוטים, רוב הזמן היא עסוקה בחישוב הזמנים שבהם היא תוכל לאכול ואיך להימנע מזה שיראו אותה עושה את זה. היא סובלת מאד מהתקפים שבהם היא אוכלת עד שהיא מרגישה מעמסה וכאב, היא מספרת שהחיים שלה סובבים אכילה.
הפרעת אכילה כפייתית שכיחה יחסית באוכלוסייה ועשויה לגרור סיבוכים שונים, ביניהם הפרעה בתפקוד היומי, קשיים חברתיים ואף תופעות רפואיות ונפשיות נוספות.
שירי קבלה תמיכה עוטפת, עזרה לזהות את האמונות המניעות את ההפרעה, כלים להתמודד עם מחשבות שליליות ורגשות קשים ואף למדה לאמץ אמונות והתנהגויות שמונעות ממנה “להחליק” למעגל האכילה הבלתי מבוקרת. לאחר כמה חודשי טיפול שירי חווה שיפור בהרגלי האכילה ובאורח חייה.
איך מזהים הפרעת אכילה כפייתית? במה היא שונה מהפרעות אכילה אחרות? איך אפשר לטפל בה ביעילות?
אכילה כפייתית, נקראת גם הפרעת התקפי זלילה (BED- Binge Eating Disorder) או הפרעת אכילת יתר, היא הפרעה נפשית המשתייכת לקבוצת הפרעות האכילה.
הלוקים בהפרעה מקיימים שגרה של התקפי זלילה (בולמוסים), כאשר בזמן התקף הם צורכים כמויות גדולות וחריגות של מזון, עד כדי תחושת כובד, אי נוחות פיסית ואף כאב.
הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית, עלולים להרגיש נבוכים מאכילת היתר ולהבטיח להפסיק עם בולמוסי האכילה, אך בדומה להתמכרויות אחרות, בפועל להרגיש שאינם יכולים לעמוד בפני הדחפים.
חלק מהלוקים בהפרעה עשויים אפילו לא להיות מודעים לכך שהם סובלים מהתנהגות בלתי נשלטת – עד שהם מוצאים “עדויות” לבולמוס, כגון עטיפות מזון, מיכלים ריקים, מקרר ומזווה מדוללים מאוכל או חשבונות מכולת ענקיים.
ההסתרה של הפרעת אכילה כפייתית והבושה על התקפי הזלילה, יכולים להקשות על קבלת האבחנה ומציאת עזרה.
כשהאדם סובל מההפרעה מוצא את הכוח בתוכו לשתף אדם אהוב או לפנות למטפל, הוא יכול לקבל תמיכה ועזרה שיסייעו לו לקיים אכילה מאוזנת ואורח חיים בריא ומיטיב.
בניגוד לאדם עם הפרעת האכילה בולימיה נרבוזה, הסובל מהפרעת אכילה כפייתית לא “מפצה” באופן קבוע על קלוריות שאכל.
הסובלים מבולימיה “משילים” באופן קבוע קלוריות שאכלו באמצעות הקאות, שימוש בחומרים משלשלים או פעילות גופנית מוגזמת.
בנוסף, הלוקים בתסמונת אכילה כפייתית נוטים לסבול מרגשות אשם, בושה ומצוקה הנובעים מהזלילה הבלתי נשלטת.
הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית לרוב סובלים מהשמנה ותחלואה נפשית נלווית.
הפרעת אכילה כפייתית נפוצה פי 3 מאנורקסיה ובולימיה גם יחד –
שכיחות בכלל אוכלוסיית העולם נעה סביב 3.5% (נשים) ו 2% (גברים), ההפרעה שכיחה יותר בקרב מי שמחפשים סיוע טיפולי בהורדת משקל.
רוב האנשים עם הפרעת אכילה כפייתית סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, אך לא כולם.
הפרעת אכילה כפייתית דומה באופייה להפרעות מסוג התמכרות, בכך שאנשים הסובלים מהפרעה זו צורכים כמויות בלתי מבוקרות של מזון וחווים הקלה משמעותית כאשר הם נענים לדחף לאכול.
התסמינים המאפיינים אכילה כפייתית:
כדי לקבל אבחנה להפרעת אכילה כפייתית, הקריטריונים כוללים התרחשות של יומיים בשבוע לפחות, במשך 6 חודשים בממוצע.
הגורמים המדויקים להפרעת אכילה כפייתית אינם קבועים ועשויים להיות משתנים:
אכילה כפייתית נוטה לעבור בתורשה, כך התגלה במחקרי תאומים ואף זוהה גן שמקושר לאכילה מוגזמת.
ילדים שגדלו בסביבה המבקרת את הרגלי האכילה, מבנה הגוף או המשקל עשויים לפתח הפרעת אכילה כפייתית.
בנוסף, נמצא קשר בין צפייה מרובה במסכים בזמן אכילה לבין התפתחות של הפרעת אכילה כפייתית.
מחקר עדכני מצביע כי יש קשר בין פוסט טראומה לבולמוסי אכילה, כאשר נמצא בנוסף קשר חיובי בין קשיים במצב הרוח לבין סימפטומים של בולמוסי האכילה.
טראומה עשויה לפגוע ביכולת הוויסות הרגשי, כאשר מחקרים מצביעים על קשר בין קושי של האדם לווסת רגשות ובין הפרעת האכילה הכפייתית.
אנשים הנוטים לסבול מחרדה, דימוי עצמי נמוך, אישיות אובססיבית או פרפקציוניזם עשויים לסבול יותר מההפרעה.
אנשים שמקיימים דיאטות נוקשות עשויים לסבול יותר מדחף לאכילה מוגזמת, בפרט אם קיים דכאון ברקע.
הסיבה לכך היא האופן שבו המוח והגוף מגיבים למחסור.
גוף האדם זקוק ל”דלק” כדי לפעול, כאשר מונעים ממנו תזונה בגלל אכילה מועטה, המוח שולח אותות אזעקה שזועקים “לאכול! לאכול! לאכול!” המייצרים לחץ מוגבר לאכילה.
אנשים עם הפרעת אכילה כפייתית נמצאים בסיכון להישאר תקועים במעגל הרעב במשך שנים.
הפרעת אכילה כפייתית לאורך זמן יכולה לייצר תופעות נוספות בחיי הסובלים ממנה:
בשל תחושות הבושה והאשמה וההשלכות של ההפרעה על חיי היום יום, הסובלים מהפרעת אכילה עשויים אף לפתח הפרעות פסיכיאטריות, בינהן:
טיפול CBT הוא קצר-מועד, ונמצא יעיל מאד לטיפול בהפרעת אכילה כפייתית. טיפול זה מהווה את אחד מאפיקי הטיפול המשמעותיים כיום בענף הפרעות האכילה.
התקפי הבולמוס מבוססים על הנחות יסוד לגבי העצמי ולגבי אוכל, והן על מצוקות וצרכים רגשיים שלא מקבלים מענה.
בתהליך ה-CBT לומד המטופל לזהות את האמונות השליליות שלו לגבי עצמו ולגבי אוכל, לבחון אותן מחדש ולאמץ אמונות מקדמות שתואמות את המציאות ואת הערכים של המטופל.
המטופל לומד להכיר בתהליך המעגלי שמתרחש בין התקף זלילה אחד לבא אחריו, הוא מבחין בכך שלמרות תחושת הנחמה הזמנית לבסוף הוא לא מרגיש טוב יותר, אלא הפוך.
המטופל לומד לזהות את הטריגרים הרגשיים והמחשבתיים שמפעילים את הצורך באכילה בלתי מבוקרת, להיות עמם בנוכחות ובקבלה, ובהדרגה לסגל יכולת להתמודד עם התכנים שעולים בתוכו.
חלק משמעותי בתהליך הוא קטיעת מעגל המחשבות וההתנהגויות המתחזקות את מעגל הרעב והבולמוס, ואימוץ התנהגויות חדשות המייצרות אורח חיים בריא ומאוזן.
נמצא במחקר כי מטופלים הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית סובלים גם מקשיים בקשרים בינאישיים, דבר שעשוי לתרום למצוקה הנפשית ולהפרעת האכילה.
טיפול IPT מתקיים לטווח קצר באופן אישי או במסגרת קבוצתית ועוסק במתן כלים לשיפור ההיבט החברתי.
נמצא כי שילוב בין תרופות נוגדות דיכאון מהדור השני בשילוב טיפול CBT, הוא האפיק הטיפולי היעיל ביותר עבור הפרעת אכילה כפייתית, גם אצל מבוגרים וגם בקרב ילדים ובני נוער.
תרופות נוספות הנרשמות להפרעה הן ממשפחת התרופות להפרעת קשב וריכוז ותרופות נגד פרכוסים.
הפרעת אכילה כפייתית היא חלק ממשפחת הפרעות האכילה ובאופייה דומה להתמכרות, כאשר הביטוי שלה הוא בהתקפי זלילה בלתי מבוקרים ובלתי נשלטים, עד כדי כאב.
בניגוד להפרעת האנורקסיה, באכילה כפייתית הסובלים ממנה לא “מפצים” על האכילה בהקאה או בספורט, והם נוטים יותר לסבול מרגשות אשם ומבושה.
הרקע להפרעת אכילה כפייתית עשוי להיות נעוץ בגנטיקה, באמונות שליליות לגבי העצמי ואוכל, בקשיים פסיכולוגיים אחרים, בתפיסה חברתית ותרבותית או שילוב של מספר גורמים.
נמצא כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא יעיל ביותר לטיפול בהפרעת אכילה כפייתית, כאשר הוא בוחן את האמונות השליליות של המטופל, מאפשר לו להתמודד עם רגשות מורכבים שעולים, ולאמץ אמונות והתנהגויות יעילות יותר.
במכון חיבורים תוכלו למצוא צוות מטפלים מנוסה המתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בין השאר בשיטת ACT הנחשבת לאחת משיטות הטיפול הפופולריות במסגרת הגל השלישי של משפחת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
המטפלים והמטפלות במכון מעניקים טיפול מעמיק ומיומן בהתאם לעקרונות השיטה ולצרכים הספציפיים של כל מטופל ומטופל.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
