אפשר ליטול מאיתנו כמעט הכול, חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט כיצד להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו” (ויקטור פרנקל).
פרנקל מציג בפנינו את החירות שבתוך המגבלה ומציג נקודת מבט אופטימית ומצמיחה על חיי האדם.
כשורד מחנות ריכוז הוא גילה שכדי לחיות, זקוק האדם למשהו שעבורו כדאי לחיות וכי למשמעות יש ערך הישרדותי בעולם. הוא טוען שחופש המחשבה והרצון הוא מנת חלקם הייחודית של בני האדם והוא טומן בחובו פוטנציאל להתעלות מעל לקשיי החיים ואף לייצר מהם תחושה של כוח, מסוגלות וסיפוק.
לוגותרפיה היא גישה טיפולית המסייעת לאנשים למצוא משמעות אישית לחיים.
זוהי צורה של פסיכותרפיה המתמקדת בעתיד וביכולת שלנו לשאת קשיים וסבל באמצעות חיפוש אחר יעד או מטרה להגשמה.
הפסיכיאטר והפסיכותרפיסט ויקטור פרנקל פיתח את הגישה לאחר ששרד מחנות ריכוז בתקופת השואה בשנות הארבעים, ניסיונו וחוויותיו מפורטים בספרו “האדם מחפש משמעות”.
פרנקל האמין שבני האדם מונעים ממשהו שנקרא “צורך במשמעות”, הוא טען שלחיים יכולה להיות משמעות גם בנסיבות האומללות ביותר ושהמוטיבציה לחיות נובעת ממציאת המשמעות הזו.
דעה זו התבססה על חוויותיו במחנות הריכוז ועל כוונתו למצוא משמעות באמצעות סבלו.
בדרך זו, פרנקל האמין שכאשר איננו יכולים עוד לשנות את המצב, אנו נאלצים לשנות את עצמנו.
בניגוד לבעלי חיים, לאדם יש שאיפה מובנית למשמעות, היא אינה דחף אלא צורך.
אדם שמוצא משמעות מסוגל לסבול, להקריב ולהתמסר, ואילו אדם שאינו מוצא משמעות נוטה לאבד את עצמו, גם כאשר כל צרכיו מסופקים.
האדם הוא בעל בחירה חופשית לקבל משמעות או לדחות אותה מעצם כך שהערכים אינם דוחפים אותו, אלא “מושכים” או “קוראים” לו.
מעצם היותם, לחיים יש משמעות פנימית, אף במצבים הנוראים והקשים ביותר.
זו משמעות שהאדם עצמו צריך למצוא ולא להמציא.
אף שאפשר למצוא משמעויות אוניברסליות כלליות פרנקל סבור שאין מספר משמעויות בודדות, אלא עשרות ומאות אלפי משמעויות, שכל אחת ייחודית לכל מצב או זמן בחייו של האדם המיוחד.
את משמעויות החיים הוא מסווג לשלושה תחומים:
למרות שהאדם אינו משוחרר מתנאים חיצוניים וממגבלות, לכל אדם יש חירות לנקוט עמדה רצויה לגבי חייו.
לאדם יש יכולת ייחודית לרפלקציה עצמית ולהתנתקות מעצמו, ולכן יש לו גם את חירות מחשבה וחירות הרצון לייחס לחייו משמעויות אשר מאפשרות לו להתעלות מעבר לתנאי חייו.
לאדם חירות להחליט אם לקבל את דינם של התנאים ולהכנע, או לעמוד מולם ולעצב להם משמעות שתמלא את לבו.
פרנקל האמין שאפשר להפוך סבל להישג, הוא ראה באשמה הזדמנות של האדם לשנות את עצמו לטובה ובמשברי החיים כהזדמנות לנקוט בפעולה אחראית.
בדרך זו, הלוגותרפיה מכוונת לנצל טוב יותר את המשאבים ה”רוחניים” של האדם כדי לעמוד במצוקות, וזאת באמצעות טכניקות שונות שנועדו לסייע בתהליך.
חלק מהטכניקות של לוגותרפיה חופפות לצורות טיפול חדשות יותר כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או טיפול בקבלה ומחויבות (ACT).
בטכניקה זו מסיטים את מבטו של האדם מהחיטוט העצמי הכפייתי, למשמעות ויצירה חיצונית, היא מבוססת על יכולתו של האדם להתעלות מעל עצמו.
הטכניקה מתבססת על ההכרה שהקדשת תשומת לב רבה מדי לתהליכים ספונטניים בולמת אותם, ושהפיכת אמצעי למטרה, מרחיקה את האדם מהגשמת האמצעי.
טכניקה זו יעילה לטיפול בבעיות שנובעות מהתכוונות והשתקעות יתר כמו למשל בסכיזופרניה ובבעיות מיניות.
ההצעה לאדם שסובל ממגבלה נפשית או פיסית, היא למצוא מקום לתת את מה שהוא יכול לאחר ולהגשים את היכולות שלו באמצעות יצירת משמעות ויצירה בעולם.
כוונה פרדוקסלית היא טכניקה המזמינה את האדם לממש את הדבר שהוא הכי מפחד ממנו.
בטכניקה זו ממקדים את תשומת לבו של המטופל, בניסיון מכוון לדמיין או לממש (במקום להימנע) את הדבר שמפחיד אותו באופן קיצוני, כדי לשבור את מעגל הקסמים שמזין את עצמו. רצוי לשלב בטכניקה זו הומור שמאיר באור משעשע את הפוביה.
טכניקה זו שמטרתה לשבור את המעגל של חרדת הצפייה והבריחה מהפחד, טובה לטיפול בבעיות של אובססיות ופוביות. טכניקה זו מתבססת על יכולתו של האדם להתעלות מעל עצמו.
לדוגמא, לשם המחשה לאדם שסבל מפחד קהל והרבה להזיע בשל כך, הוצע לדמיין שהוא התאמץ להזיע עד שהטביע את כל הקהל בזיעתו. מוטב שלאחר מכן ישתמש בהומור כדי להביט על הסיטואציה שפחד ממנה ועל התגובה שלו בעקבותיה.
סרטו האגדי של רוברטו בניני מעניק לנו דוגמא ליישום מספר עקרונות של הלוגותרפיה.
סרט מתרחש באיטליה הפשיסטית בין השנים 1945-1939 ומתאר את השבי של האב גווידו ובנו ג’וזוא’ה במחנה ריכוז.
גווידו מציל את בנו בכך שהוא מספר לו שכל המחנה הוא חלק ממשחק שבו צוברים נקודות, ומי שצובר 1,000 נקודות זוכה במשחק ומקבל טנק אמיתי. בכך, גווידו שומר על בנו מבחינה נפשית ולא מספר לו על הזוועות שבאמת קורות ליהודים במחנה. גווידו יודע שאם ג’וזוא’ה יבין מה באמת קורה במחנה הוא ירצה לחזור הביתה, וכאשר הוא יבין שאי אפשר לעזוב, אז יהרגו אותו כמו שכבר הרגו את שאר הילדים.
לאורך הסרט, משתמש גווידו ביצירתיות ובהומור כדי להתעלות מעל למציאות הבלתי אפשרית של חייהם בגטו, ואף מוצא לעצמו משמעות לטרגדיה באמצעות הצלת בנו דרך משחק ויצירה.
פרנקל האמין שמחלות רבות או בעיות בריאות הנפש מבוססות על חרדה קיומית מוסווית, ושאנשים נאבקים בחוסר משמעות שאותה כינה “הוואקום הקיומי”.
לוגותרפיה מטפלת ישירות בחוסר המשמעות בכך שהיא עוזרת לאנשים לחשוף את המשמעות ולהפחית את רגשות החרדה שלהם.
מחקרים שונים הראו כי לוגותרפיה יעילה במקרים של משבר כמו מחלות, סטרס, דכאון ועוד.
מטופלים רבים מצאו את משמעות החיים עבורם, יצרו קשרים טובים יותר עם המשפחה ומצאו נחמה מחודשת באמונה במשהו שגדול מהם. מטופלים מצאו נחישות לחיות את חייהם בצורה המלאה והטובה ביותר, מצוידים בתקווה ובאמונה שצפויים להם עוד דברים טובים.
אפשר ללמוד ליישם כמה ממושגי הליבה של הלוגותרפיה בחיי היומיום:
לאחר מלחמת העולם השנייה פיתח פרנקל את הלוגותרפיה, שיטת טיפול אקסיסטנציאליסטית.
הלוגותרפיה מתרכזת במשמעות ההוויה האנושית ובחיפושיו של האדם אחר משמעות זו. השאיפה למצוא משמעות חיים היא הכוח הראשוני המניע את האדם.
לפי פרנקל, לכל אדם תפקיד וייעוד משלו בחיים. וכל מצב בחיים הוא בבחינת אתגר שעל האדם להתמודד עמו. החיים הם המציבים לכל אדם את השאלה מהי המשמעות שהוא מקנה להם , ומטילים עליו את האחריות לבחירותיו ולדרכו.
הלוגותרפיה חותרת להקנות לאדם תודעת אחריות זו כדי שיגדיר לעצמו את משימות חייו.
מטרתו האמיתית של הקיום האנושי אינה הגשמה עצמית אלא התעלות על העצמי ומציאת משמעות החיים, זאת ניתן לעשות בשלוש דרכים : הראשונה, עשיית מעשה , פעולות ועבודה שהאדם פועל בהם. השנייה, התנסות בחוויה משמעותית, עיסוק באומנות ויצירה. השלישית, מציאת משמעות במצבים של סבל וקושי רב.
לפי פרנקל, בשאיפה למשמעות יש ערך הישרדותי, מאחר והמשמעות הניתנת לקיום מגבירה לאדם את סיכויי ההישרדות שלו. פרנקל האמין כי בני-אדם שאינם מוצאים משמעות ומטרה לחייהם מצויים במצב המכונה ריק קיומי, מצב הנפוץ דווקא בתקופתנו בחברה המודרנית.
במכון “מחוברים” ישנו צוות מקצועי שמלווה מטופלים באמצעות תרפיית קבלה ומחויבות ACT וגישות CBT מתקדמות נוספות המאפשרות למטופל לקבל את החוויה הפנימית שלו, ולהתמקד בערכים ובמשמעות שהוא רוצה להעניק לחייו.
בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.
אולי יעניין אותך גם:
רוצים לדבר איתנו?
רח׳ ויסוצקי 4
•
רח׳ דיסנצ'יק 5
•
•
רח׳ אחוזה 142
•
רח' לישנסקי 27
•
•
רח׳ סוקולוב 92
•
ורדינון אליעזר 3
ימי א-ה : 8:00-22:00
•
ימי ו : 8:00-16:00
מכון מומחים לטיפול רגשי הקיים כבר 14 שנים ומציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בטראומה, חרדות, OCD, משברים ועוד בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 60 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני טיפולי ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך. עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
מכון פסיכולוגי מהמובילים בארץ, המציע מגוון טיפולים פסיכולוגיים עם התמחות בטיפול בדיכאון ובחרדות בשיטות מתקדמות ומוכחות מחקרית. את המכון מוביל צוות של מעל 40 מטפלים בפריסה ארצית, בעלי תואר שני ו/או דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית או פסיכותרפיסטים – לכולם אישור ממשרד הבריאות/משרד החינוך.
© 2022 מכון חיבורים, כל הזכויות שמורות | ריגו-מרקטינג קידום אתרים אורגני
אנחנו כאן בשבילכם
אין סיבה לסבול, השאירו פרטים ואנו נחזור אלייך עם מידע על טיפול מתאים
