מחסומים רגשיים

“אני חסום רגשית” איך זה מרגיש לך? “אני חייב להיות בשליטה ולא מצליח לבטא את הרגשות שלי אף פעם, כל פעם שמגיע השלב של התקרבות בזוגיות ואינטימיות אני נבהל ומוצא תירוצים למה היא לא מתאימה לי”.

אולי גם אתם לפעמים מרגישים חסומים, יש שם משהו שלא מאפשר לכם לבטא ולתקשר את הרגש האמיתי שלכם, אולי זה פחד? צורך בשליטה? גאווה? איך נצליח להתחבר לרגשות האמיתיים ולבטא אותם בלי פחד תוך הסרת השריונות האלה? האם זה אפשרי?

מה זה מחסום רגשי?

מחסום רגשי הוא סוג של חסימה פסיכולוגית או מנטלית שגורמת לנו להימנע מהבעת רגשות מסוימים או בכלל. חסימה רגשית יגולה להתקשר לאופן בו אדם מפרש את מה שאחרים עושים ואומרים וזה משפיע על התגובות שלו, למשל כאשר נדמה לאדם שמישהו בעבודה כועס עליו אבל הוא נמנע מלתקשר את זה איתו וזה נגרר עד למצב בו האדם חש חסום מול חברו. לפעמים מחסומים רגשיים יכולים לעורר תגובה רגשית שאינה מותאמת למצב.

האופי שלנו והחוויות שצברנו, מעצבים את הדרך שבה נתפוס את העולם, המוח שלנו מתוכנת לעבד מידע בהתאם למה שהוא מכיר. כל אדם יכול לפרש אחרת לגמרי מצב נתון, וגם להגיב רגשית באופנים אחרים, לאדם אחד משפט שמישהו אמר עלול להישמע ציני ומתגרה ולגרור תגובה של כעס ולאחר אמירה תמימה.

מה ההשפעה של מחסומים רגשיים?

בינקות, כבר שיצאנו מרחם אימנו המציאות החלה לטפוח על פנינו, אומרים שכל לידה היא סוג של טראומה, לאם אבל גם ליילוד, המפגשים שלנו עם המציאות עשויים להיות כואבים לאורך חיינו, מתסכלים, מאכזבים ואנחנו לומדים לבנות חוסן נפשי מולם והגנות. מחסום רגשי הוא הדרך שלנו להגן על עצמנו מפני רגשות מכאיבים שחווינו ולא היו לנו הכלים להכיל באותו רגע נתון לכן הם גרמו לנו לחסימה הרגשית.

ההשפעה של מחסומים רגשיים היא בעיקר על התקשורת עם האחר. מחסומים רגשיים עשויים לגרום לתקשורת מרחיקה ולא מקרבת,  ולהפוך אותה ללא יעילה ולא מקדמת.

מחסומים רגשיים עשויים להפוך את הקשר עם אחרים למאתגר בגלל העכבות הפחדים וההתנהלות ממקום שאינו אותנטי לעיתים.

סוגי מחסומים רגשיים

גאווה

הנטייה לרדוף אחר חוויה של “אני צודק” יכולה להותיר אותנו תשושים ולגרום לנו לחוש חסומים רגשית בתקשורת עם אחרים. כאשר אדם לא מצליח לעשות את “הטיול הכי ארוך בעולם” לעמדתו של האחר, זה חוסם את השניים מלהצליח לתקשר בצורה יעילה. איכות מנוגדת לגאווה היא פתיחות וגמישות מחשבתית אלו מאפשרות אמפתיה ויכולת הקשבה. כשאנו מקשיבים לאחר זה הרבה מעבר לשמיעת המילים, הקשבה אמיתית מערבת אכפתיות כלפי האחר או הטמעה של העצות שלהם כאשר הדבר דרוש לנו. יש כאן גם עניין של הבעת אמון כאשר אנו מקשיבים לאחר ולוקחים ממנו עצות. כאשר גאווה היא חסם רגשי דומיננטי אצלנו התקשורת שלנו עם אחרים יכולה להיפגע.

אדישות ואפתיה

אחת המגננות הנפוצות שקיימות היא אדישות וציניות, תחושת ריחוק וניתוק ממה שקורה. זה לעיתים קורה כאשר אדם חווה הרבה כאב בחייו ופיתח שריון רגשי כזה שגורם לרגש שלו להיות עמום יותר, סך הכל  מדובר במנגנון הגנה ששומר עלינו אבל כמו כל דבר כאשר הוא במינון גבוה מדי הוא עלול לגבות מחיר. לעיתים אפתיות כלפי חוץ עלולה לגרום לנו להרגיש קהיי רגש וכבויים ובמקרים קיצוניים לדיכאון ואיבוד טעם לחיים. גם מבחינה של תקשורת עם אחרים ומערכות יחסים, החסם הרגשי של אדישות עלול לחבל ביכולת שלנו להיקשר לאחרים, לסמוך להיחשף רגשית ולהתחבר לאחרים ממקום רגשי.

חרדה

חרדה עשויה להופיע במגוון צורות כמו למשל חרדה חברתית, חרדה מוכללת או התקפי פאניקה למשל. חרדה עשויה לגרום לפיתוח של דפוסי הימנעות, לאנשים יכול להיות מאד קשה לפגוש את החרדה כי היא יכולה לגרום לאדם להרגיש שהוא מאבד שליטה. כאשר חרדה הופכת למה שקובע מה נעשה ואיך, היא עשויה להעיב על רגשות אחרים שלנו, רצונות או משאלות שלנו. דפוסי הימנעות גורמים לנו להרגיש שאנחנו מוגבלים והמוח לומד ל”לכת בין הטיפות”, זה יכול להרחיק אותנו מהחופש ומחיים שיש בהם הגשמה ורווחה.

חרדה גם עשויה להשפיע על אופני החשיבה שלנו, כי היא מעבירה אותנו למצב של הישרדות, על פני חשיבה יצירתית או חופשיה. חרדה גם עלולה לגרום לקשיי ריכוז ולעיתים החשיבה נהיית קטסטרופלית או דיכוטומית. חרדה היא תוצאה של רגשות שלא יכלו לעיבור עיבוד ראוי באותו מצב נתון והפכו לזיכרון שמעורר חרדה.

תוקפנות וכעס

כעס עלול לפגוע בתקשורת המשותפת במובנים שונים, הוא הופך אותנו לפחות ריאליים ומונעים מתוך סערה רגשית, כעס משפיע הלכה למעשה על המח ועל הדרך שלו לעבד את המידע.

בנוסף, כעס לרוב יגרור תגובה דומה מהסובבים, האדם שאליו מופנה הכעס עשוי להתגונן או לתקוף חזרה, הוא עלול להיפגע מהנאמר ולהרתע- כל אדם והדרך שלו להגיב לתוקפנות. מה שקורה לבסוף הוא ריחוק ויצירה של חסם תקשורתי- רגשי.

ספק עצמי:

לכל אחד מאיתנו יש לפעמים ספק בעצמו, ביכולות ובערך שלו, ספק עצמי מתחיל להוות קושי ומחסום כאשר אנחנו מזדהים ומאמינים לו באופן מוחלט בלי להטיל ספק בספק.  ספק עצמי מסוגל לעכב אותנו מלהתפתח ולעסוק במה שמסב לנו סיפוק ואושר. כאשר הספק מכרסם בנו הוא עלול לספר לנו שאין לנו את מה שדרוש כדי לעשות את מה שאנחנו רוצים, שהקשרים בחיינו לא מספיק טובים לנו, שאנחנו לא מספיק טובים עבור אחרים.

מחסום רגשי בזוגיות

מערכת היחסים שלנו עם עצמנו היא הדבר הראשון שיבוא לידי ביטוי דרך הזוגיות, ממש כמו מראה. כשיש לנו חסימות רגשיות ומנטליות מול עצמנו הדבר ישפיע ויבוא לידי ביטוי דרך תחומים רבים בחיינו ובייחוד במערכות היחסים הזוגיות שלנו.

למשל, אדם בעל דימוי עצמי נמוך וספקות עצמיים עלול להיות חרד שהקשר שהאדם האחר טוב ממנו והוא אינו ראוי לו, ולכן יפתח קינאה או חרדת נטישה. אדם אחר עלול להיות נפיץ מאד כי הוא נוטה לצבור כעסים והדבר עלול לבוא לידי ביטוי למשל דרך תקשורת פאסיבית אגרסיבית. ככל שנצליח להשתחרר מהמחסומים המנטליים שלנו נוכל להיות פנויים יותר לאהוב ולטפח זוגיות בריאה רגשית.

שחרור מחסומים רגשיים: הדרכים והטיפול

מחסום רגשי היא אחת הדרכים של הנפש שלנו להגן על עצמה ואין לראות בו “אויב” שיש לסלק אותו מיד. חשוב לתת קרדיט למנגנונים האלה שהם כאן על מנת לשמור עלינו.

חשוב לזכור שלפעמים שריונות ומחסומים שיצרה הנפש אפשר להמיס ולשחרר בעזרת דרכים שונות. אלו הן הדרכים המומלצות:

לכתוב יומן אישי

מי שמתחבר לכתיבה יוכל להיתרם מאד מהכלי הזה. כתיבה של הרגשות שלנו תוכל לסייע בזיהוי המחסומים שלנו, כאשר אנחנו קוראים את הכתוב אנחנו יכולים להתרחק מעצמנו כדי לראות את “עצמנו מהצד” ולזהות את אותם מחסומים רגשיים. הכתיבה בנוסף יכולה להקל על מצבי חרדה, מחשבות טורדניות, עיבוד רגשי וחשיבה יצירתית למציאת פתרונות.

לצאת מאזורי הנוחות

שינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים, כאשר אנחנו עושים משהו שהוא מעט שונה ממה שאנחנו רגילים אנחנו מלמדים את המוח משהו חדש, ומאפשרים לשינוי להגיע ובכך “מאווררים” את המחשבות ואת הדפוסים הקבועים שלנו שבין השאר משמרים את החסימות הרגשיות שלנו. יציאה מאזורי נוחות יכולה להיות פיזית כמו שינוי מגורים, או מינורית יותר ופנימית כמו לבחור לנשום עמוק לפני שאנחנו מגיבים למישהו על משהו שהפעיל אותנו רגשית.

לתרגל חמלה עצמית

כאשר אנחנו מלמדים את המוח משהו חדש, כדאי להכניס גם תרגולים שונים שיכולים לשנות את היחס הפנימי שלנו לעצמנו. תרגול של שיח פנימי מיטיב וחומל יוכל לקדם אותנו לעבר שחרור רגשי. לדוגמא, כאשר אנחנו חשים אשמה על משהו שעשינו או אמרנו (או לא אמרנו) אפשר להתחיל לראות מה עומד מאחוריי הפעולות שלנו ולהבין שיש כנראה כאב גדול שמנהל אותנו, התייחסו לעצמכם כאילו הייתם סבתא גדולה ורחומה שמביטה בכם במבט אוהב.

לפנות לטיפול פסיכותרפיה

ישנן דרכי טיפול שונות לטיפול בחסמים רגשיים למעשה, אחד המטרות לשמן נועד טיפול רגשי הוא שחרור ממחסומים מנטליים. ניתן להתאים את סוג הטיפול לחסם הרגשי למשל, ישנם טיפולים ייעודיים ויעילים עבור התמודדות עם חרדה וטראומה למשל EMDR ואחרים שיכולים לעזור לנו להיפתח ולהגיע למקומות רגשיים חסומים אליהם המילים לא יכולות להגיע כמו טיפול באומנות. בטיפול נוצר קשר עם המטפל וקשר זה יכול בפניי עצמו לעזור בשינוי הדרך בה אנחנו תופסים את האחרים, הקשר הטיפולי הוא הזדמנות לתרגל קשר בריא ומיטיב ולהפנים את היכולת הזאת. בטיפולי CBT אנחנו יכולים לעבוד על האמונות המגבילות שצברנו במשך השנים ושיצרו בין היתר את המחסומים הרגשיים.

לסיכום

מחסומים רגשיים הם שם כולל למטענים רגשיים שעלולים לעכב ולהגביל את היכולת שלנו להתנהל בחופשיות מול עצמנו מול אחרים. מחסומים רגשיים עלולים גם לעכב אותנו מלעסוק ולעשות דברים שהם משמעותיים ובעלי ערך עבורנו ולחיות את חיינו במלואם

מכון חיבורים מציע טיפולים בגישות CBT מתקדמות שיכולות לעזור לכם להגביר את הרווחה האישית שלכם, לזהות דפוסי לחשיבה מגבילים ולהשתחרר מחסימות רגשיות שמביאות לחייכם כאב אי נוחות ותקיעות.

שיר נוי לוין

בעלים ומנהלת מכון חיבורים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. מעל 15 שנות נסיון בטיפול בחרדה בגישות ממוקדות.

This author does not have any more posts.